פרשת כי תשא – מפי הגאון הצדיק רבי יצחק כהן שליט״א

מאמר על הפרשה – דבר חיזוק בעקבות המצב

הקב"ה דן את עם ישראל בעצמו בחסד וברחמים

הפסוק בתהלים אומר 'לדוד ה' אורי וישעי. ודרשו רבותינו ז"ל: ה' אורי – זה ראש השנה, וישעי – זה יום הכפורים. ראש השנה הוא יום הדין, ה' מי לא יירא מיום דין הנורא, כך אנחנו אומרים ביום ר"ה. אם יש לפחד – זה רק ממנו יתברך! ה' אורי – רבותינו מצאו לנכון לדרוש שזה ראש השנה. וצריך להבין מה הפשט בזה? אם אורי זה מלשון 'אור' אז מה שייך כאן ר"ה שהוא יום דין.
הגמרא אומרת, שמלאכי השרת שאלו לפני הקב"ה מדוע לא אומרים הלל בר"ה הרי זה יום טוב? השיב להם הקב"ה: אפשר ספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפני וישראל אומרים לפני שירה. הרי לך כמה יראה יש ביום הזה הזה, אז מדוע ה' אורי זה ראש השנה? ונבאר את הדברים בס"ד:
דוד המלך אומר פסוק אחר: 'לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו.' מה כתוב כאן? דבר ידוע הוא, שמלכות השמים היא כעין מלכות הארץ. ישתבח שמו לעד, כך הוא מנהיג את העולם, שיהיה דומה בדומה.
יש בשמים פמליא של מעלה, בית דין של מעלה. אבל כביכול, הגם שהקב"ה כביכול עומד במשפט, הוא נותן לבי"ד של מעלה, שהם יפסקו את ההלכה. וכמו בי"ד של מטה, שהקב"ה נמצא עמהם, ועכ"ז הוא נותן להם שהם ידונו, אבל אם מדובר במשפט מיוחד אז הוא לבדו דן ופוסק בעצמו, בלי בי"ד של מעלה.
משל למה הדבר דומה: למלך שיש לו בית דין, וכמו שמצינו בית דינו של דוד, אבל כשיש משפט מיוחד הוא בעצמו דן. ומדוע? כי הוא מלך חסד ובידו לנהוג עם הנדון לפנים משורת הדין, לפי מצבו של הנידון ולפי היחס המיוחד שיש לו עם הנדון, הוא בעצמו דן אותו ומוצא לו את הזכות כדי להוציאו זכאי בדין.
כך ישתבח ויתעלה שמו של השי"ת, דוד המלך מגלה לנו, הגם שלפי הסדר הרגיל יש בי"ד של מעלה שניתנה להם הרשות מאתו יתברך לדון ולפסוק, אבל כשמדובר בעבדו ובעמו ישראל – הוא בעצמו עושה את המשפט ולא נותן

לבי"ד של מעלה להפריע למשפט, וזהו לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו, מה פירוש דבר יום ביומו – אלא זה קאי על שני ימי ר"ה, שבהם הקב"ה בעצמו דן את עמו ישראל, הגם שיש בי"ד של מעלה, אבל עמו ישראל נידון בידי ה' בעצמו. ובזה מתורצת הקושיא מה זה 'אורי' זה ר"ה? הרי זה יום דין,
אלא, שמאחר שהקב"ה הוא זה שעושה משפט עבדו ומשפט עמו ישראל, הרי שזה אור לנו, אנחנו בוטחים בו שיוציא משפטנו לאורה.

התורה הקדושה – מגן וצינה עלינו

ממשיך דוד המלך במזמור הזה ואומר: ה' מעוז חיי ממי אפחד. 'עוז' זו התורה הקדושה, שנאמר ה' עוז לעמו יתן. התורה היא הנותנת את הישועה לעם ישראל. וזה שאומר דוד המלך, מה מגן עלינו? ה' מעוז חיי – מכח 'עוז' חיינו שהיא התורה הקדושה, היא המגינה עלינו ועל כן: ממי אפחד? אין ממי לפחד!
וכך אנחנו אומרים בתפילת ערבית 'תורה ומצוות חוקים ומשפטים אותנו לימדת, כי הם חיינו ואורך ימינו.' זה כל מהות חיינו. וממילא, מאחר שיש לנו תורה שהי העוז של חיינו, אין ממה לפחד!

היום נתפרסם בשם ראש הישיבה הגאון הרב דב לנדאו שליט"א שאומר להורים, שצריך לשלוח את בני הישיבות ללמוד תורה בימים האלו, רק שילמדו במקום מוגן. כי מי ערב לנו בעת כזאת? רק התורה הקדושה! ולא צריך לפחד על הבנים שהולכים ללמוד.

מרדכי היהודי עם עשרים ושתים אלף תלמידים עוסקים בתורה

וכך מצינו במרדכי היהודי שאומר לאסתר המלכה: ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות. הוא רוצה שהיא תלך לאחשוורוש אשר לא כדת. כי מי שלא נקרא למלך – אחת דתו להמית. ומרדכי היהודי אומר לה, אם החרש תחרישי לעת כזאת, ריווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר וכו.' מרדכי אומר לאסתר – אל תפחדי ללכת! 'כי מי יודע אם לעת כזאת' 'זאת' היא התורה הקדושה שנאמר 'וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל.'

מה עושה מרדכי היהודי באותו זמן שהמן הולך אל המשתה של אסתר המלכה? עוסק עם תלמידיו בתורה! הוא יושב עם עשרים ושתים אלף תלמידים ולומד איתם הלכות קמיצה! כי אותו היום היה ט"ז בניסן ועסקו בדיני קמיצה של קרבן מנחת שעורים. עשרים ושתים אלף תלמידים זה יותר מתלמידי ישיבת מיר ומתלמידי ישיבת לייקווד בארה"ב! הוא יושב עם תלמידיו ועוסק בסוגיות חמורות של דיני קדשים, כמה יישוב דעת צריך בשביל זה!

ומדוע דוקא עשרים ושתים אלף תלמידים? אלא מפני שכתוב בפסוק 'רכב אלוקים ריבותיים,' דהיינו, שכביכול במרכבה העליונה יש עשרים ושתים אלף מלאכים, כשירד ה' על הר סיני ירדו עמו המלאכים הללו עשרים ושתים אלף במספר, וכך עשה מרדכי היהודי, כדי להוריד כביכול את השכינה שתהיה איתנו.

'וישבות חמינאי' – כן יאבדו כל אוייביך ה'

והנה, כאשר אמר אחשוורוש להמן, מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דיברת ועשה כן למרדכי היהודי. מגיע אותו רשע לבית מדרשו של מרדכי, וחשכו עיניו! הוא רואה את מרדכי יושב ומלמד את תלמידיו ועוסקים כולם בתורה. הוא כבר הכין את העץ לתלות את מרדכי, זה התפרסם בכל התקשורת האיראנית, בכל פרס ומדי, כולם ראו את העץ בגובה חמישים אמה, כולם כבר ידעו שהמן הרשע הולך לתלות אותם שם את מרדכי.
אבל הקב"ה השיב גמולו בראשו של אותו רשע, וכמו שמסופר במגילה, שביום השני במשתה היין, כאשר אסתר הצביעה על המן ואמרה עליו איש צר ואוייב, הגיע חרבונא ואמר גם הנה העץ אשר הכין המן למרדכי אשר דיבר טוב על המלך, ויאמר המלך: תלוהו עליו! ואכן, המן הרשע נתלה בט"ז בניסן, ממחרת הפסח! ואת זה רמזו רבותינו בפסוק 'וישבות המן ממחרת הפסח' – שהמן הרשע, שבק חיים ממחרת הפסח. וגם אנחנו אומרים 'וישבות חמינאי' ישתבח שמו .

האבות הקדושים וכן דוד המלך לא הסיחו דעת מהשי"ת אפילו לרגע

כבר אמרתי כמה פעמים דברי הגאון חיד"א בס' מדבר קדמות )ערך א' – אבות( שמביא בשם הקדמונים, שהאבות הקדושים לא הסיחו דעת מהקב"ה במשך עשרים וארבע שעות ביממה מיום עמדם על דעתם! ומשום כך מצינו בתורה עשרים וארבע פעמים שכתוב 'אברהם יצחק ויעקב,' לפי הסדר הזה לרמוז על הענין הזה, שלא הסיחו דעת מהקב"ה אפילו לרגע אחד!
וכך גם היה דוד המלך ע"ה וכמו שאמר בתהלים: שיויתי ה' לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט. מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי! לא הסיח דעתו רגע אחד מהקב"ה, מכח התורה הקדושה. ואע"פ שהיה מנהיג את העם, ומורה על המלחמות אבל ברוב חכמתו היה מלביש את התורה הקדושה בתוך שיחותיו עם בני אדם!
וכמו שמצינו בש"ס שיש אגדות בדברי חז"ל שנראות כסיפורים פשוטים, אבל בתוכם טמונים סודות עצומים, וכך נהג דוד המלך! הוא ידע לדבר דיבורים של ענייני העולם ולטמון בתוכם רזי תורה. ולכן אמרתי, שזהו הפשט בדברי רבותינו ז"ל שאפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד. רבן גמליאל אומר ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורים מן הסוכה לפיכך ישן הוא תחת המיטה בסוכה. לכאורה יש כאן סיפור בעלמא, אין כאן דברי תורה. אלא, שאם מתבוננים רואים כמה דברי תורה למדנו מדבריו, שמי שישן תחת המטה בסוכה לא יצא ידי חובתו. וכך היה דוד המלך עושה, כולו תורה! כל חייו היה נרדף ועם כל זה היה מנגן ושר תהלים. הוא אומר 'מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר' מתי אמר את זה? בזמן שהיה נרדף, בזמן שחייו היו תלויים בסכנה, הוא חינך את עצמו לא להתנתק מהקב"ה לרגע אחד.
ולכן, זכה דוד המלך להיות במדרגת אבות העולם ולהיות רגל רביעי במרכבה. האבות הקדושים היו שלש רגלים במרכבה העליונה, ודוד המלך – ברגל הרביעי.

נצחון דוד את גליית ומה שיש ללמוד מזה לענייננו

ועל כן, כששאול אמר לו: איך אתה הולך להילחם בגליית, אמר לו: גם את הארי וגם את הדוב היכה עבדך. ומה לקח איתו? מקלע של אבנים, כמו שהילדים עושים. וכי כך הולכים להילחם בגליית? אלא שדוד המלך אומר לגליית: אתה בא אלי בחרב ובחנית ואני בא אליך בשם ה' אלוקי צבאות אשר חרפת! אותו רשע גליית, הגיע במשך ארבעים יום בבוקר ובערב בזמן קריאת שמע, והיה מבהיל את עם ישראל – כדי לבטל אותם מקריאת שמע. מה זה קריאת שמע? יש בה קבלת עול מלכות שמים ויש בה מצות 'ודברת בם' שזה לימוד תורה. הוא רצה לבטל אותם מתורה – כי היא המגינה עלינו. ומה קרה לרשע הזה? האבן שדוד השליך עליו, שקעה בתוך מצחו וזה נפל קדימה על פניו, להיפך מדרך הטבע, ומדוע? כדי שלפני שיתעשת כבר יבוא דוד ויהרוג אותו, כמו שאכן קרה, שדוד המלך תיכף שחט אותו עם חרב גליית והסיר ראשו מעליו. ומסיים הכתוב ואומר שכאשר ראו פלישתים שמת גיבורם – נסו על נפשם!
וזה מה שיקרה גם עכשיו, שלאחר שמת גיבורם, הרשע הזה חמינאי, כל משמרות המהפכה עוד ינוסו על נפשם. רבותינו אומרים בגמרא בסנהדרין )צח(. 'זכו – עם ענני שמיא' [אם יזכו הגאולה תבוא מהר כמו שעננים משוטטים בשמים במהירות] לא זכו – עני ורוכב על חמור. טראמפ הוא מוביל עכשיו את המצב של 'עני ורוכב על חמור'

וכי זה חידוש שהקב"ה אוהב את יעקב ושונא את עשיו, ומה ההוכחה מכאן שה' אוהב אותנו? שמעתי מהגה"צ רבי שלום שבדרון שאמר כך: החידוש הוא, שאפילו אם חס וחלילה יש רשעים בעם ישראל, אעפ"כ אהבתי אתכם אמר ה!' ופירוש הפסוק הלא אח עשיו ליעקב, שאפילו שאחים שלנו תועים ונוהגים כמעשה עשיו, ורחוקים מדרך התורה, עם כל זה 'ואוהב את יעקב' ואת עשיו שנאתי.

וכך מצינו בקריעת ים סוף, שהשטן הרשע אמר כשקטרג על עם ישראל שם, מה נשתנו אלו ואלו, הללו עובדי ע"ז והללו ע"ז, הרי בתוך ים סוף מיכה היה הולך עם 'פסל מיכה' שלקח עמו ממצרים, ואם כן, מדוע אתה מציל את עם ישראל? על זה אומר הקב"ה – אהבתי אתכם אמר ה.'

ליבבתיני באחת מעינייך – גם החוטאים לא מתנתקים מהשי"ת

ומדוע באמת הקב"ה אוהב אותנו למרות שיש בינינו עובדי ע"ז? אלא מפני שגם בשעה שעובדים ע"ז עדיין שמים עין אחת על הקב"ה, אינם מתנתקים ממנו לגמרי. וכמו שדרשו חז"ל על הפסוק בשיר השירים: ליבבתיני אחותי כלה, ליבבתיני באחת מעינייך. מה פירוש הפסוק הזה? אומרים רבותינו במדרש, שבשעה שאמרו ישראל 'נעשה ונשמע' במעמד הר סיני, רק עין אחת היתה אל הקב"ה ועין אחת היתה אל העגל שעשו.
ועם כל זה אומר הקב"ה 'ליבבתיני אחותי כלה' כנסת ישראל אוהבת אותי כי עדיין באחת מעיניה מסתכלת עלי. ולכן, ואוהב את יעקב! כי באמת, עם ישראל אוהב את הקב"ה, אלא שהשטן מבלבל אותם ומחטיא אותם. והראיה לכך, שבשעה של אחדות בעם ישראל, כאשר הם קמים להילחם באוייביהם, רואים את מסירות הנפש של עם ישראל. וכי זה דבר פשוט לטוס במאתיים מטוסים לאיראן, מדינת אוייב אכזרית כל כך, ולהסתכן בתקיפות האויריות? הרי יש להם

מערכות מיוחדות של הגנה אוירית. ועם כל זה מוכנים למסור נפש למען עם ישראל. וכל זה בזכות מה? בזכות התורה הקדושה, וכמו שאמר דוד המלך ע"ה: אם תקום עלי מלחמה – בזאת אני בוטח! בזכות התורה הקדושה שנקראת 'זאת.'

גודל בטחונו של דוד המלך בקב"ה

וכן מצינו בדוד המלך ע"ה, שכאשר בא להילחם עם גליית הפלישתי אמר לו שאול המלך, איך אתה הולך להילחם איתו? הרי הוא איש מלחמה מלומד מנעוריו, ואתה לא התנסית בכל זה? ומה דוד המלך עונה לו: שפעם פגש את האריה שבא לתקוף את העדר, ונלחם איתו וניצח אותו! וכך גם עשה עם הדוב. מי עזר לי להילחם ולנצחו? רק ה' יתברך. וכי מצינו אדם שנלחם מול אריה או דוב, הרי הם חיות מסוכנות מאוד!
דוד המלך, מיום שנולד במשך שבעים שנות חייו, היה נרדף כל ימיו. לא היה לו יום אחד של שלוה. הוא נרדף אפילו מהאחים שלו, שטענו שהוא לא אח שלהם, אלא מאשה אחרת נולד. ולכן, שלחו אותו להיות רועה צאן, שיהיה רחוק מהם אבל כל זה יצא לטובה, כי כל הזמן היה מחובר לקב"ה. בכל ספר התהלים רואים את הקשר והדביקות שהיה לו עם הקב"ה, כמו אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב.

לעד! ארבעים ימי אבל קבעו האיראנים להתאבל שם על הרשע הזה. כן יאבדו כל אוייביך ה'
צריך להבין, שאנחנו נמצאים במהלך של: 'מה שהיה הוא שיהיה.' וכשם שראינו במגילה, שהמן נתלה ביום ט"ז בניסן, ואילו עשרת בניו נתלו הרבה זמן אחריו, רק בחודש אדר בשנה שלאחר מכן. זה לקח זמן. אז גם עכשיו, חמינאי הרשע הזה, נגמר! אבל עדיין כל הגרורות שלו עדיין קיימים ומאיימים עלינו, אבל גם סופם וקיצם יגיע, ולכן אנחנו עדיין באמצע המערכה.
צריכים להתחזק ביסוד שאמרנו, ה' אורי – הקב"ה הוא האור שלנו, כי הוא דן אותנו בחסד וברחמים. וכן התורה הקדושה נקראת אור, 'ליהודים היתה אורה' אורה – זו תורה, היא השמירה שלנו. אם תקום עלי מלחמה – בזאת אני בוטח! 'זאת' היא התורה הקדושה, שנאמר זאת התורה אשר שם משה. היא השמירה וההגנה שלנו.
השטן הרע הזה, שהקב"ה קרא לו רע שנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו, הוא השטן הוא יצר הרע הוא מלאך המוות. בתחילה הוא יצר הרע, ומפתה את האדם, אח"כ הוא השטן, שעולה ומקטרג על האדם, ולבסוף הוא מלאך המוות שנוטל נשמתו. וכעת הקב"ה נותן לו להתעסק עם שונאי ישראל, שהם כמו שעיר לעזאזל שיתעסק עמהם ויניח לעם ישראל.

אהבתי אתכם אמר ה'

הקב"ה יבשר לנו בשורות טובות! הראנו ה' חסדך וישעך תיתן לנו. וכן הכתוב אומר: אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה אהבתנו. הלא אח עשיו ליעקב ואוהב את יעקב ואת עשיו שנאתי. ולכאורה לא מובן דהיינו, שהגאולה תבוא בדרך הטבע, יש לו מטוסים ופצצות אבל כל אלו ניסים נסתרים, הכל בדרך הטבע. אבל צריכים לדעת שכבר נמצא עימנו מלך המשיח ועוד מעט יתגלה אורו עלינו בעז"ה. אלא, שהשטן מקטרג על זה ומפריע ללימוד התורה, עם כל מיני גזירות קשות על ציבור לומדי התורה – אבל צריכים להאמין שכל זה יתהפך עוד לטובה! אנחנו אוהבים את הקב"ה, אנחנו בניו של אברהם אבינו שנקרא 'אברהם אוהבי' ועם כל הקשיים והגזירות אנחנו נמשיך לעסוק בתורה הקדושה, כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה.

ועוד מעט ואין רשע – גם הרחוקים מתורה ישובו בתשובה

רבותינו אומרים ועוד מעט ואין רשע! והתבוננת על מקומו ואיננו! כי עין בעין יראו בשוב ה' – לא רק באחת מעינייך כמו שהיה בזמן החטא, אלא בשתי עיניים נחזה בשוב ה' ציון.
ולכן ה' יתברך אוהב עמו ישראל, גם אם אח עשיו ליעקב, הוא אוהב את כולנו, כי גם אחינו התועים הם תינוקות שנשבו! היכן הם חונכו? בבתי ספר חילוניים בלי שום מושגים של יהדות! היה מעשה בכמה אברכים שהוצרכו לשבות באיזה קיבוץ אחד, והביאו עמהם ארון קודש נייד עם ספר תורה. בשבת כאשר פתחו את הפרוכת של הארון להוציא את הספר, הסתכלו בהם אנשי הקיבוץ בפליאה ושאלו. מה זה הארון הזה? לא יאומן! הם מעולם לא ראו מה זה ארון קודש של בית כנסת! מסכנים, תינוקות שנישבו.
ואכן, זכורני, לפני שנים שדיברנו בענין הזה עם חכם יעקב יוסף ע"ה, והוא היה תקיף בנושא הזה, וסבר שהם רשעים גמורים, אבל הסברתי לו, שהם מסכנים כי גדלו בבתי ספר חילוניים בלי שום מושג של יהדות, ולאחר שחכך בדעתו הסכים איתי ואמר לי שאני צודק.
אבל בעזרת ה' עוד נזכה שכולם ישובו בתשובה, ושבו בנים לגבולם. ולכן ה' אורי – הקב"ה דן אותנו בחסד ורחמים, דן אותנו לחיים טובים, הוא דן אותנו שתהיה גאולה וישועה בקרוב, ובכולנו יתקיים הכתוב נדעה נרדפה לדעת את ה' כאריה ישאג. נשים לב, איך קוראים למבצע הזה באיראן? 'שאגת ארי' – זה לא לחינם, השמות שהם קובעים הכל בהשגחה פרטית, וגם השלב הזה יגיע בעזרת ה.'

התבוננות בהשגחת השי"ת עלינו

הכתוב אומר במשלי: סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה. הנשיא טראמפ הוא שליח מן השמים לסייע לעם ישראל כנגד שונאי ישראל, אבל הישועה האמיתית היא של השי"ת! הקב"ה מראה לנו, כיצד הוא מסכסך בין מדינות ערב לבין איראן, שהרי עתה היא נלחמת כנגד שש מדינות! לא רק נגדנו ובכל זה צריכים להתבונן ולראות את השגחת השי"ת עלינו.
וכשם שזכינו לישועה במלחמת המפרץ כך נזכה לישועה במלחמה הזו ביתר שאת וביתר עוז, ביתר שאת – היינו ע"י הרמת קרן ישראל, וביתר עוז – היא התורה הקדושה שנקראת עוז. נרבה בתורה נרבה בתפילה והוא יושיענו ויגאלנו שנית ברחמיו בקרוב במהרה בימינו אמן.

בית המוסר – מהו חכם עיניו בראשו? ומה מובטח לאדם שלא חוטא ארבע מאות יום ברציפות??

'חכם עיניו בראשו' מדוע היפוכו זה 'כסיל בחושך הולך'

אמר שלמה המלך עליו השלום חכם עיניו בראשו והכסיל בחושך הולך' והק' בדרך חיים לרבינו המהרח"ו זיע"א, מה טעם שינה שלמה המלך ע"ה, שהרי ההיפך מעיניו בראשו, אינו שהכסיל בחושך הולך, כי לילך בחושך אינו היפוך של חכם עיניו בראשו, וביאר שחכם עיניו בראשו פי' שמי שהוא חכם אז בראשית דרכו הוא נזהר שלא לילך אחר עצת היצר הרע, ונזהר שלא ליפול
ברשתו, וכסיל בחושך הולך, פירושו אותו אחד

שבראשית דרכו הולך בחושך, הולך אחר עצת יצרו ונופל ברשתו.
וביאר: שמי שהולך בראשית דרכו אחר היצר הטוב, אזי הוא זוכה שבחייו יש לו סיעתא דשמיא גדולה שהרי הוא ניצח את היצר בעודו קטן ובעוד שלא תפס אצלו מקום בחייו, אבל אותו אחד שהוא כסיל והולך בחושך, אזי הוא נכנס לעומק ששל היצר הרע, ומשריש בתוכות את כוח הטומאה, ואז כבר יותר קשה לו להתמודד עם העבירות שלו, שהרי הוא בידיו של היצר הרע.
הרב א"כ אומר פה שהחכם שיודע שהבחירה ביד שלו ויש לו כח לנצח את היצר הרע, הוא נזהר בראשית

הדרך שהיצר הרע לא ישלוט בו, לא יתן לו אפילו אצבע, שומר על עצמו מכל חטא, יש לו כח, אז האדם צריך בצעירותו בראשית בחרותו, לעמוד על המשמעת, והזמן הוא מיום הבר מצוה צריך להיות שומר על עצמו.

מה קורה לאדם שלא חוטא במשך ארבע מאות יום

בא אלי בחור שעושה בר מצוה אמרתי לו בשם רבי אברהם אזולאי ע"ה בעל החסד לאברהם, שאם מיום הבר מצוה ישמור עצמו במשך ארבע מאות יום שלא יחטא, אזי מובטח לו שלא ישלוט בו היצר הרע כל חייו, והביאור בזה הוא כי יש ארבע מאות כוחות טומאה ואם שומר מחטא ארבע מאות יום הרי הוא מחסל אותם, ואמרתי לאותו בחור מתי יש לך זמן לחטוא,? אתה בא לבית ישר מכבד את ההורים, ואז המצוה עוטפת אותך, ומצוה גוררת מצוה, ואזי לא תספיק לחטוא.
ואני יגלה לכם סוד, גם עכשיו אפשר, אבל יותר קשה, אם אדם יזהר ארבע מאות יום ולא יחטא הרי יוריד את אותם ארבע מאות כוחות טומאה ולא יחטא עוד, והביאור באין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, פירושו שלא יהיה מצב שלא יהיה לו חסר במצוה, אבל ודאי וודאי שאפשר להיות בלא חטא, וא"כ כל מי שרוצה יכול להתחיל מהיום למשך ארבע מאות יום שלא יחטא.
כח התורה לעזור לאדם לא לחטוא האמת שהתורה משמרת את האדם מן החטא, כמו שכתוב במשנה ומרחקתו מן החטא, אם אדם יחפוץ במחשבתו לעסוק בתורה משניות הלכות אגדות וכו,' התורה שומרת עיו, בזוהר כתוב ויתר יעקב לבדו מהו לבדו בלא תורה, אותו האיש היה השטן, היה ליעקב בדרגתו שלא הסיח דעתו רגע מהבורא עולם, כביכול תביעה שהסיח רגע דעתו מן התורה. כמש"כ במשנה המהלך יחידי יחידי בלא תורה ומפנה ליבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו, היצר הרע בא עליו, אבל אם הוא חושב בלימוד ומדבר בלימוד, אז היצר הרע אינו יכול לו.
לכן זוהי עצה נפלאה לאדם הרוצה להינצל מן החטא, שירגיל עצמו לעולם לחשוב בלימוד, וכשהוא נמצא עם חבר וכדו' ירגיל עצמו שהוא תמיד מדבר בלימוד, ואז הוא ניצול מהרבה חטאים שבנ"א נכשלים בהם יום יום.

פנינים על הפרשה – מדוע משה שבר את הלוחות ולא השאיר את הלוחות למעלה??

בפרשתנו כתוב 'ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות, ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות וישבור אותם תחת ההר,' ולכאו' יש להק' מאחר והיה ידוע למשה רבינו ע"ה חטאם של בנ"י בעודנו יושב לפני הקב"ה, א"כ מדוע לקח את הלוחות עימו וירד איתם ושיברם, ולא השאירם למעלה וירד? עוד יש להבין את פשר תשובתו למשרתו יהושע 'קול ענות אנכי שומע,' מדוע לא ענה לו כל עובדי עבודה זרה אנכי שמוע, שהרי ידע משה שהם חטאו בעגל?
והתשובה לכך היא שמשה רבינו על אף שידע שחטאו בחר להוריד את הלוחות, ואף ענה כן ליהושע משום שדן את ישראל שזה ודאי שכל מה שחטאו אינו משום כי מרדו חלילה בה,' אלא כי אם בתגבורת היצר הרע עליהם, וברי היה לפניו כי עד אשר ישוב אליהם עם הלוחות בידו, ישובו בתשובה שלימה.
זוהי א"כ מעלתו של משה רבינו ע"ה שהיה רועה ישראל, רועה נאמן, אשר האמין בעדת ישראל ומחפותם, ולימד אותנו כמה עלינו לדון לכף זכות כל אחד מישראל, וכמובא במשנה אם ראית ת"ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום 'ודאי' עשה תשובה.