מה הדין אם לא מל האב את בנו?

אם לא מל האב את בנו? חייבים בית הדין למולו, ואם לא מלוהו בית דין, חייב הוא שיגדל למול את עצמו, פירוט ההלכה בנושא ילד שלא עשה ברית מילה
הלכות ברית מילה
סימן רס"א

אם לא מל האב את בנו

חייבים בית דין למולו. ואם לא מלוהו בית דין — חייב הוא כשיגדיל למול את עצמו. ואם לא מל — חייב כרת:

הגה: ובכל יום עוברים בעונשים אלו (טור ובכל בו). ואין מלין בנו של אדם שלא מדעתו אלא אם כן עבר האב ולא מלו — בית דין מלין אותו בעל כורחו (טור בשם הרמב"ם). ואין האישה חייבת למול את בנה (טור). האב שאינו יודע למול ויש כאן מוהל שאינו רוצה למול בחנם רק בשכר — יש לבית דין לגעור במוהל זה כי אין זה דרכן של זרע אברהם ואדרבה המוהלים מהדרין שיתנו להם למול. ואם עומד במרדו ואין יד האיש משגת לתת לו שכרו הוי כמי שאין לו אב שבית דין חייבים למולו ולכן בית דין כופין אותו מאחר שאין אחר שימול (רשב"א סי 'תע"ב):

מגיל שמונה ימים המילה היא חובת בית הדין.

אם לא מלו עד גיל 13, חובה על הנער למול את עצמו, ואם לא מל – מתחייב כרת. האישה לא חייבת למול את בנה, כך שאם אין אבא או שהאבא אינו יהודי, חובת המילה היא על בית הדין. לדעת הרמ"א חובה שתהיה הסכמה של האבא על המילה (יש לברר האם יש אבא והאם הוא יהודי וכן ולוודא שההורים נשואים). אם יש רק מוהל אחד ומחיריו מופקעים, בית הדין רשאים לכפות על המוהל הזה למול.

שכר מוהל:

אין איסור לקחת שכר על המילה, אך ראוי לבקש שכר סביר. התעריף המומלץ למוהל מוסמך הוא כ1000 ש"ח. עצת הרב היא לא לבקש כסף מההורים, אלא לחכות שיתנו כפי שהם רואים לנכון. ראוי לומר "תנו כמה שאתם רוצים", או "כמה שנראה לכם ראוי, ואם קשה, אמול ללא תשלום", אך לא לפתוח בהצעה למול חינם בתחילת השיחה. בציבור החילוני לרוב הקשר עם הדת רופף יותר ומתבטא בעיקר במצוות המילה שהם מקיימים לבניהם. על כן, במצוות המילה המוהל עשוי להביא לקידוש ה' ולחיזוק הקשר עם התורה והמצוות.

סימן רס"ב - סעיף א'

אין מלין עד שתנץ החמה ביום השמיני ללידתו

אין מלין עד שתנץ החמה ביום השמיני ללידתו (ומשעלה עמוד השחר יצא) (ב"י ממשנה פ"ב דמגילה) וכל היום כשר למילה אלא שזריזים מקדימי' למצוה ומלין מיד בבקר ואפי 'מילה שלא בזמנה אינה אלא ביום:

הגה: עבר ומל בלילה צריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית (ב"י ממשנה שם והגה 'מיי') מלו תוך ח' וביום יצא (הרא"ש בפ' ר"א דמילה ושכ"נ מתשו' הרשב"א) ועיין לקמן סי' רס"ד:

קביעת זמן הברית

בקביעת זמן הברית, ההתחשבות במשפחה (אישה, הורים) היא שיקול מרכזי. שיקול זה קודם לשיקולים הלכתיים אחרים כמו "זריזים מקדימים למצוות", או "ברוב עם הדרת מלך". מבין שני שיקולים אלו, "זריזים מקדימים" קודם להידור של "ברוב עם". עם זאת, מניין עשרה בסיסי עדיף על "זריזים מקדימים" (זאת אף על פי שברית לא מחייבת מניין לכתחילה לפי ההלכה, משום שבסימן רס"ה כתוב ש"היכא דאפשר עשינן מילה בעשרה").

בכל מקרה, תמיד רצוי לערוך את הברית לפני חצות היום, ובכל שעות היום עניין זריזים מקדימים למצות עדיין משמעותי. במקרה של צומת בחירה בין אפשרות שהאבא ימול בעצמו בלי מניין לבין ברית במניין שבה האבא לא ימול (לדוגמה במקרה שהוא מתבייש למול בציבור), יש מן הפוסקים שכתבו ששיקול המניין עדיף על 'מצווה בו יותר מבשלוחו', ואם הדבר אפשרי, ניתן למול גם במניין מצומצם ולא ברוב עם. מחלוקת גדולה בפוסקים נסובה סביב השאלה האם יש עניין לדחות את הברית אם מדובר בבני תורה שלומדים בכולל והברית תבטל תורה.[1]

אם האב רוצה למול אך אינו מסוגל לבצע את כל ההליך בעצמו, האם הדבר עדיף?

מחד גיסא, אפשר לומר שיש בכך עדיפות שהרי הוא המחויב במצווה. מאידך גיסא, עיקר המצווה הוא ביצועה בשלמות – כפי שנאמר 'מל ולא פרע כאילו לא מל' – הוראה שממנה משמע שהמצווה היא מכלול. למעשה יש אומרים כך ויש אומרים אחרת (הנפקא מינה היא האם מותר למול בשבת בשניים). אם הנושא היה הלכתי בלבד היה ראוי שהאב יעשה חצי, אך מכיוון שישנם גם היבטים רפואיים, ואנו חוששים מנזק לתינוק אם האב ימול, רצוי להימנע מכך. 

מסופר על שני מקרים בהם האב חתך לא כדבעי. בשורה התחתונה, האם למעשה לשכנע את אבי הבן שלא למול? הגרש"ז אוירבך זצ"ל  סבור שכדאי לנסות להניא אותו מכך בצורה עדינה – אמנם 'מצווה בו יותר מבשלוחו' אך לא על חשבון צער התינוק. בסופו של דבר, אם האב מתעקש א"א למנוע ממנו, שהרי המוהל הוא השליח ואינו יכול לפעול כנגד השליחות שלו. 

תינוק שנולד מהול לגמרי[2], תינוק שגוי מל אותו, או תינוק שנימול בלילה- מחויבים לדעת רמ"א בהטפת דם ברית(מקורו בבית יוסף).[3] כמוהם גם במקרה של גוי שמלו אותו כשהיה גוי והתגייר או תינוק שנימול בתוך שמונה ימים .

מהי הטפה?

הטפה היא הוצאת טיפת דם לשם מצווה, הנעשית על ידי דקירה קטנטנה (לרוב הפוסקים מעבר לעטרה כי משם הדם יוצא – משמע מעל חוט הסובב, ויש אומרים שדוקרים על העטרה עצמה משום שמצוות מילה היא גילוי העטרה). העיקר להלכה כשיטה הסוברת שיש לדקור מעבר לחוט הסובב, ולמעשה יש לדקור בשני המקומות.

אם חל עיכוב, האם יש למול בבין השמשות? מחד גיסא, אם בין השמשות חשוב כיום הרי שהתינוק חשוב כמי שנימול ביום השמיני. מאידך גיסא, אם בין השמשות חשוב כלילה אז יוצא שכלל לא מלו אותו מבחינה הלכתית.

שבט הלוי כתב שלא למול, האג"מ (וכן ב'יביע אומר)' פוסק שעד 13 דקות וחצי אפשר, מכיוון שזה ספק ספיקא: ספק האם ההלכה כר"ת וספק האם בין השמשות הוא יום או לילה. גם הרבנות הראשית קבעה שלא עושים ברית אחרי השקיעה, על מנת להציב גדר שתמנע כניסה לשאלה זו. בתור מוהל יש להיות חכם ולא להגיע לכך. אם נוצר מצב שמוהל מאחר לברית, עליו להתקשר למוהל אחר שיקיים את הברית בזמן. בהפסד מרובה יש מקילים עד 13 דקות וחצי אחרי השקיעה. 

האם מותר למול תינוק חולה?


[1] הגר"ח קנייבסקי שליט"א והגר"ש וואזנר זצ"ל סוברים שאין לדחות.
[2] לא מצוי בזמננו בכלל, בכל המקרים היום שבהם תינוק נולד במצב כזה מדובר בתינוקות שמהולים חלקית, רב העטרה גלויה, אך באמת אם חוט הסובב קיים- הוא לא נחשב מהול מבחינה הלכתית.
[3] תוך שמונה ימים – הרמ"א אומר שיצא ויש אחרונים שאומרים שצריך להטיף גם ביום השמיני עצמו.
[4] הגר"ש מחפוד שליט"א אומר שאם היה רק כמה דקות עם חמצן זה לא נחשב חולי של כל הגוף.
[5] יש לבקש מההורים את טופס השחרור מבית החולים, יתכן שמצויים שם פרטים על מצב הלידה. רצוי לבדוק את רמת הAPGAR, אם הוא מתחת ל- 7 כדאי לעשות בירור עם ההורים, וראה עוד להלן בעמוד.

אולי תרצה לחזור לחלק מסוים במאמר?
פרטי המחבר
מכון עליה
מכון עליה
'מכון עליה' הנה מכללה המפיקה אלפי קורסים תורניים בנושאים: קורס הכשרת שוחטים, הכשרת מוהלים מוסמכים, הכשרת סופרי סת"ם, הכשרת רב מקדש בחופה והכשרת משגיחי כשרות ועוד המון סוגים שונים של קורסים בכל רחבי הארץ ובעולם.

השאר תגובה

מאמרים נוספים חוברת מוהלים "ברית קודש"
כלי נגישות
עדכוני המכון
העדכון האחרון מאת מכון עליה
נפתחה קבוצת וואטסאפ לסופרי סת״ם

אם אתם סופרי סת״ם ואתם מעוניינים למכור את המוצרים שלכם, תוכלו לעשות את זה בקבוצת הוואטסאפ הזאת.

גם אם אתם מעוניינים לרכוש תשמישי קדושה מסופרי סת״ם ישירות תוכלו לעשות זאת בקבוצת הוואטסאפ הזאת.

שנה טובה