ברכות הברית מילה – חלק ב'

הלכות ברית מילה
סימן רס"ה - סעיף ג'

גר שמל קודם שנתגייר וקטן שנולד כשהוא מהול

כשמטיפין ממנו דם ברית אינם צריכים ברכה וכן אנדרוגינוס אין מברכין על מילתו מפני שאינו זכר ודאי:

הגה: אבל כשחוזרין על ציצין המעכבים המילה צריך לחזור ולברך כל הברכות אבל אין לומר קיים את הילד הזה וכו' (בנימן זאב סימן ו' בשם אגודה):

לדעת הרמ"א אם חוזרים על ציצין המעכבים מברכים שוב, כיוון שהמילה קודם לא נחשבת כשרה ולכן המילה מתבצעת למעשה בעת תיקון הציצין. זאת בתנאי שהמוהל הסיח דעתו מהמילה ובכך הפסיק מתחילת המילה.

פרטים נוספים בדיני חזרה על ציצין מעכבים: חובה לעשות זאת ביום ולא בלילה, צריך לוודא שהילד לא חולה (אם כן יהיה צריך להמתין שבעה ימים כדין מילה רגילה). כמו כן, שאלו את הרב אלישיב האם יש צורך לעשות סעודת מצווה נוספת וענה שכן .

סעיף ד'

ממזר כישראל הוא

מברכין עליו ברכת מילה עד "כורת הברית" אבל אין מבקשים עליו רחמים. ומפרסמין בשעת מילתו שהוא ממזר (מהרי"ל).

ביוהכ"פ ובד' צומות לא יברך על הכוס (טור בשם בעל העיטור וע"פ) (מיהו בג' צומות מהם שהיולדת אינה מתענה יכול לברך על הכוס ותטעום ממנו היולדת אם היא שומעת הברכה ומתכוונת שלא להפסיק בדברים בין שמיעת הברכה לשתיית הכוס אבל ביום הכפורים וט' באב שאין היולדת יכולה לשתות אין מברכין על הכוס ובתשעה באב אסא נמי לא מייתינן מטעמא דאין מברכין על הבשמים במוצאי שבת שחל בו תשעה באב:

הגה: יש אומרים דמברך אכוס בכל תעניות ונותנים הברכה לתינוקות קטנים (תוס' בכל מערבין ומרדכי דיומא) וכן פסק בטור א"ח סי' תקנ"ט וכן נוהגין וביום כפורים נוהגין ליתן לתינוק הנימול כמו שנתבאר בא"ח סי' תרכ"א. יש אומרים דאף בלא תענית יוצאים בזה (כלבו) אבל אין נוהגין כן אלא הסנדק שותה כשאינו תענית:

הרב  מעולם לא נכח בברית של ממזר. בכל אופן, הדין הוא שאת הממזר מלים כתינוק רגיל, אבל לא מבקשים עליו רחמים, כלומר, לא אומרים 'קיים את הילד הזה לאביו ולאמו'. הפוסקים אומרים שצריך לעשות שינויים מברית רגילה על מנת שאנשים ישאלו לפשר השינוי וכך המוהל יגיד שהוא ממזר. ישנם שני סוגים של ממזר:הראשון הוא אישה נשואה שזינתה – זהו מצב יחסית נדיר. סוג שני הוא אישה שנפרדה מבעלה ומחכה לגט אך נישאת בינתיים למישהו אחר. במקרה זה, הציבור לא מחשיב זאת לממזר אבל הילד הוא ממזר מבחינה הלכתית. אצל הציבור החילוני בחוץ לארץ מציאות של ממזר היא קצת פחות נדירה. 

בנושא ברית מילה שחלה ביום צום, כולי עלמא מודים שאם היולדת לא צמה עדיף שתשתה מן היין. מי שמברך את הברכות יכוון להוציא אותה ידי חובה והיא תכוון לצאת ובכך היא נפטרת מרוב הצומות חוץ מיוה"כ ותשעה באב. היום יולדות לא נוהגות לצום בתשעה באב עד 30 יום אחרי הלידה (אלא אם כן זו ברית שנדחתה) והבעיה היחידה שנותרה היא מי ישתה בברית שמתקיימת ביום כיפור. לדעת השו"ע ביוה"כ אין לברך בורא פרי הגפן, ואילו לרמ"א מברכים ונותנים לתינוק הנימול לשתות מן היין, היות וזו מצווה שנעשית עבורו ולכן זו לא ברכה לבטלה (ועדיין קשה, שהרי הוא קטן והדעת נותנת שיאן לברך בשבילו). 

סעיף ה'

מי שיש לו שני תינוקות למול

יברך ברכה אחת לשניהם ואפי' אם שנים מלים הראשון יברך על המילה ועולה גם לשני והשני יברך אשר קדש ידיד ועולה גם לראשון ואפי' אין הנער לפניו בשעת הברכה כיון שדעתו עליו רק שלא יסיח דעתו בינתיים. (ד"ע בב"י ולא כרבינו ירוחם):

הגה: אבל אם שח בינתיים או שלא היה דעתו על הב' מתחילה צריך לברך אשר קדש ידיד על הראשון ולחזור ולברך על מילת השני ודווקא אם שח בדברים שאינן צרכי המילה אבל בצרכי מילה לא הוי הפסק (רבינו ירוחם ומרדכי ס"פ כסוי הדם ואבודרהם) ואפי' אם שכח ובירך אשר קידש ידיד לאחר הראשון אינו צריך לחזור ולברך על המילה דברכה לא הוי הפסק (רשב"א סי' שס"ב ובכל בו) כמו שנתבאר סי' כ"ח לענין כסוי דם ואם שני הילדים של אדם אחד האב אומר להכניסם בבריתו של אברהם אבינו (ב"י בשם מרדכי ואבודרהם) וכן אומר קיים את הילדים וכו' ויתקן כל צרכי המילה לכל א' בפני עצמו כגון הנר שמדליקין יעשה לכל אחד נר בפני עצמו (מהרי"ל):

(כמעט) אף אחד לא נוהג כיום כדעת מרן. כל הפוסקים אומרים שעל כל ילד מברכים את כל הברכות ולא מכוונים על הילד השני במילה הראשונה. בכל מקרה, גם לדעת מרן צריך לחזור ולברך אם שח או הסיח דעתו, למעט מקרה ששח בענייני המילה.

מתי בכל זאת יברך המוהל ברכה אחת? דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל היא שבאחים תאומים יש לברך ברכה אחת לשניהם, דעת שאר הפוסקים היא לברך שתי ברכות (וכך פסק הגר"ש וואזנר זצ"ל) עם הפסק באמצע (מנחה, מנה ראשונה בסעודה וכו'), ואם עורכים את הבריתות באופן צמוד יש לברך בנוסח 'להכניסם'. זו הלכה שמאוד נפוצה אצל החסידים, כאשר האדמו"ר הוא סנדק של כמה תינוקות.

הספרדים לא נוהגים להדליק נרות, האשכנזים נוהגים בחלקם כך ובחלקם אחרת והחסידים מקפידים בזה .

אולי תרצה לחזור לחלק מסוים במאמר?
פרטי המחבר
מכון עליה
מכון עליה
'מכון עליה' הנה מכללה המפיקה אלפי קורסים תורניים בנושאים: קורס הכשרת שוחטים, הכשרת מוהלים מוסמכים, הכשרת סופרי סת"ם, הכשרת רב מקדש בחופה והכשרת משגיחי כשרות ועוד המון סוגים שונים של קורסים בכל רחבי הארץ ובעולם.

השאר תגובה

מאמרים נוספים חוברת מוהלים "ברית קודש"
כלי נגישות
עדכוני המכון
העדכון האחרון מאת מכון עליה
נפתחה קבוצת וואטסאפ לסופרי סת״ם

אם אתם סופרי סת״ם ואתם מעוניינים למכור את המוצרים שלכם, תוכלו לעשות את זה בקבוצת הוואטסאפ הזאת.

גם אם אתם מעוניינים לרכוש תשמישי קדושה מסופרי סת״ם ישירות תוכלו לעשות זאת בקבוצת הוואטסאפ הזאת.

שנה טובה