ברית מילה שחל בשבת, מה הדין?

הסימן עוסק בברית בשבת. יש הרבה הלכות בדבר. ברית בשבת היא 'חרב פיפיות' - אם עושים את הברית כפי שצריך מה טוב, אך אם לא יש חשש לחילול שבת.
הלכות ברית מילה

הסימן עוסק בברית מילה שחל בשבת

סימן רס"ו

הסימן עוסק בברית בשבת. יש הרבה הלכות בדבר. ברית בשבת היא 'חרב פיפיות' – אם עושים את הברית כפי שצריך מה טוב, אך אם לא יש חשש לחילול שבת.

סעיף א'

בהרת בעור הערלה

מילה בין בזמנה בין שלא בזמנה דוחה צרעת שאם יש בהרת בעור הערלה אע"פ שיש בקציצת הבהרת לא תעשה חותכה עם הערלה אבל אם לאחר שנימול גדל בשר במילתו עד שאינו נראה מהול וצריך לחתכו אם יש בהרת באותו הבשר אסור לחתכו כיון שא"צ למולו פעם אחרת אלא מדרבנן:

סעיף זה אינו קשור לשבת והובא אגב ברית בזמנה שדוחה שבת או צרעת .

סעיף ב'

מילה דוחה י"ט ושבת

מילה דוחה י"ט ושבת בזמנה אבל שלא בזמנה אינה דוחה ואפי' בזמנה אינו דוחה אלא המילה עצמה ופריעה ומציצה ואפי' פירש חוזר על ציצין המעכבין דהיינו אם נשאר מהעור עור החופה רוב גובהה של עטרה אפי' במקום א' ועל שאינם מעכבים אם לא פירש חוזר ואם פירש אינו חוזר ונותנין עליה אספלנית.

הגה: ומותר לטלטל האיזמל לאחר המילה להצניעו בחצר המעורב אע"ג דאינו צריך לו עוד באותו שבת דהא לא הוקצה בין השמשות מאחר דהיה צריך לו באותו שבת כן נראה לי (היתר טלטול כתוב בתא"ו נתיב א' והטעם הוא דברי המחבר ודלא כמהרי"ל).

אבל מכשיריה אינם דוחים כיון שהיה אפשר לעשות' מבעוד יום ולפיכך אין עושין סכין למול בו ואין מביאין אותו ממקום למקום ואפילו להוציאו מהבית [ולהביאו] דרך גגין וחצרות ומבואות שלא עירבו אבל אם שכח הסכין בגג וחצר מותר להביאו מזה לזה אפי 'עירבו חצירות עם הבתים.

מהפסוק" וביום השמיני ימול בשר עורלתו" למדים כי מילה בזמנה דוחה שבת, אך מילה שלא בזמנה לא דוחה את השבת. לכן בשבת מלים רק מילת וודאי ולא מילת ספק.

מילה שלא בזמנה ביום חמישי או שישי 

הגמרא בשבת אומרת ש"אין מפליגים בספינה שלושה ימים לפני שבת",[1] שמא יבואו לחלל שבת (לפי חלקמהמפרשים). לדברי התשב"ץ, כפי שאין מפליגים כך לא מקיימים ברית שלא בזמנה שלושה ימים לפני שבת(חמישי או שישי).

הבית יוסף מביא את התשב"ץ הזה בסימן רס"ח (הלכות גרים), ולא חולק עליו, אבל בשו"ע לא מביא את דבריו.

נחלקו הפוסקים מה הדין במקרה שהבית יוסף מביא הלכה בבית יוסף אך לא מציין אותה בשו"ע – לפי חכמי ספרד (וכך הרב עובדיה) פוסקים לפי התשב"ץ, ולכן מילה שלא בזמנה לא תיערך ביום חמישי או שישי מחשש לחילול שבת, כך שלפי הספרדים קיים סיכוי רב שמילה שלא בזמנה תהיה ביום ראשון.[2]

הש"ך חולק על התשב"ץ ומטעים את דבריו שכיוון לצורך מצווה כן מפליגים גם בשלושה ימים לפני שבת, כך גם למילה שהיא מצווה ממש.

בנוסף המג"א אומר שלא שכיח שנחלל שבת על תינוק אחרי ברית (וכל שכן בימינו). לכן פוסקי אשכנז לא נקטו כדעת התשב"ץ ומלים מילה שלא בזמנה גם בימים חמישי ושישי. גם בקרב פוסקי ספרד חלק אימצו את דעת המג"א שלא שכיח חילולי שבת עקב מילה ואפשרו למול בחמישי ובשישי.[3] 

גם כאשר מילה בזמנה נערכת בשבת, מותר לבצע רק את המילה עצמה כלומר, רק מילה, פריעה ומציצה, בעוד שכל מה שאינו חלק מהמילה עצמה (נקראים 'מכשירי מילה') כגון חיתוך, תחבושות, הבאה מחוץ לתחום ושאר מלאכות דרבנן אסור לעשות. 

הפרדה בשבת 

האם מותר לעשות הפרדה בשבת? כנראה שלא ודאי עד כדי 'פסיק רישא' שיצא דם בשעת ההפרדה, ולכן דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל היא שהדבר תלוי בשאלה האם תמיד יוצא דם בהפרדה של מוהל זה (שאז אסור להפריד מכיוון שאצלו זה בגדר פסיק רישא) או שלא.

אם לפעמים יוצא ולפעמים לא, או שלא יוצא כלל אז מותר לאותו מוהל לעשות הפרדה בשבת.[4] לדעת הרב בן ציון אבא שאול, היות ובזמננו הפרדה חשובה כחלק מהמילה היא מותרת (אך רוב הפוסקים חולקים עליו). 

אפשר לעשות הפרדה גם בערב שבת, ביום שישי או חמישי, אבל אם עושים ביום שישי יש לעשות זאת מוקדם ככל האפשר כדי שגם אם תתפתח בצקת היא תרד עד הברית. בדרך כלל מה שהופרד לא נדבק בחזרה, וזהו פתרון נוח למי שלא עושה הפרדה בשבת .

אם נשארו ציצין המעכבין[5] חוזרים ומברכים על הסרתם גם אם הסיח דעתו. אולם אם נשארו ציצים שאינםמעכבים צריך לחותכם גם בשבת ובתנאי שלא פירש (קרי, לא הסיח דעתו), מדין "זה א-לי ואנווהו". זו הסיבהשמותר לחתוך למרות שהתינוק כבר נחשב מהול ואולי היה מקום לאסור משום חילול השבת. אולם, אם פירש מן המילה אסור לחזור ולמול להסרת הציצין.

ישנה מחלוקת גדולה בפוסקים מה נחשב לפרישה מהברית. למעשה נפסק שלאחר שהמוהל סיים את מעשה המילה (משמע גילוי העטרה לאחר החיתוך והפריעה) נחשב כבר כפורש ולכן כאשר העטרה גלויה לאחר המציצה,[6] לא יכול לחזור ולמול.

הר"ן מסתפק האם מציצה היא חלק מן המצווה או שמא רק תוספת רפואית למעשה המילה. רוב הפוסקים מחמירים בכך, לכן אם התחיל מציצה כבר לא יוכל לחזור על ציץ שאינו מעכב.[7] 

במצב בו המוהל השאיר ציץ שאינו מעכב והסיח דעתו ,צריך לשוב במוצאי שבת על מנת לגזור אותו.[8]

דין מוקצה בכלי המילה

. יש כמה שיטות (משנ"ב סימן ש"י) בשאלה מה עושים עם הסכין של המילה לאחר הברית: 

  1. דעת הרמ"א (המקל ביותר) היא שכיון שהסכין לא הייתה בגדר מוקצה בשעת בין השמשות אז היא לא נחשבת למוקצה בכלל.  
  2. לדעת הט"ז הסכין מוקצה, אבל חכמים התירו למוהל לטלטל אותו באותו החדר (היתירו סופו משום תחילתו). כלומר, אם נאסור לטלטל את הסכין שום מוהל לא ירצה למול בשבת, ולכן התירו לו חכמים להצניעו באותו החדר.  
  3. לדעת המג"א, כל עוד הסכין בידו מותר לטלטלו כי בא לידו בהיתר, אך לאחר שהסירו מידו אסור בטלטול.  
  4. לדעת האליה רבה אפשר להעביר את הסכין למישהו אחר שיטלטל אותה (דומה לדברי המג"א, על זה חלק המחצית השקל).  
  5. לדעת הגר"א והמהרי"ל, לאחר הברית צריך לזרוק מיד את הסכין מידו. 

הלכה למעשה: יש מוהלים שמשתמשים בסכין חד פעמי שאינו נחשב מוקצה כלל. פתרון אחר הוא להשאיר את התיק פתוח ומיד לאחר החיתוך לזרוק את הסכין לתיק כך שניתן יהיה לטלטל את הסכין אגב תכולת התיק.[9] מי שבכל זאת השאיר את הסכין על השולחן יכול לסמוך על הרמ"א והט"ז להקל.[10] 

לגבי שאר הכלים ישנה מחלוקת האם יש בהם דין מוקצה מחמת חסרון כיס (מחלוקת ידועה היא האם מוקצה מחמת חסרון כיס הוא רק כאשר הכלי הוא מוקצה או גם כאשר הוא לא מוקצה).

סעיף ג'

תחבושת בשבת

אין שוחקין סמנים ולא מחמין לו חמין ואין עושין לה אספלנית ולא טורפין לה יין ושמן אם לא שחק כמון מערב שבת לועס בשיניו אם לא טרף יין ושמן מע"ש נותן זה לעצמו וזה לעצמו ואין עושין לה חלוק אבל כורך עליה סמרטוט ואם לא התקין מערב שבת כורך על אצבעו ומביא דרך מלבוש אפילו מחצר אחרת שלא עירבה:

לפי סעיף זה אין לחתוך תחבושות בשבת עד כדי כך שאם אין תחבושת חתוכה יש לדחות את הברית. היום יש תחבושות חתוכות מראש (כגון גאזה), אך גם אם אין ניתן לפתוח ולגלגל את התחבושת הקיימת ולהשתמש בה.

יש מוהלים שמשתמשים באמצעים אחרים (כגון מגבונים וכד'). 

סעיף ד'

מותר לעשות כל דבר שנועד להציל ממצב של סכנה אפשרית

מלו את הקטן בשבת ואח"כ נתפזרו הסימנים עושין לו בשבת מפני שסכנה היא לו.

ודין רחיצת התינוק קודם מילה או לאחריה עיין בטור א"ח סי' של"א:

כל מה שאמרנו שאסור (לדוגמה לחתוך תחבושות) מתייחס לזמן שלפני הברית, אבל אם כבר מלו את התינוק אז מותר לעשות כל דבר שנועד להציל ממצב של סכנה אפשרית (כגון לחתוך תחבושות). היום לא רוחצים .

סעיף ה'

ברית מילה בשבת – בחו"ל

שכחו ולא הביאו סכין מע"ש אומר לעובד כוכבים להביא סכין בשבת ובלבד שלא יביא אותו דרך רשות הרבים כללו של דבר כל דבר שעשייתו בשבת אסורה עליו משום שבות מותר לנו לומר לעובד כוכבים לעשות אותה כדי לעשות מצוה בזמנה ודבר שעשייתו בשבת אסורה עלינו משום מלאכה אסור לנו לומר לעובד כוכבים לעשותה בשבת:

בחו"ל לרוב לא קיים עירוב, לכן עושים את הברית בבית התינוק. מה עושים אם שכח המוהל ולא הביא את הסכין לבית התינוק? מותר לבקש מגוי להעביר כיוון שרוב הרחובות כיום הם כרמלית, וזהו שבות דשבות לצורך מצווה. 

סעיף ו'

כל מה שלא דוחה שבת לא דוחה יום טוב

כל המכשירים שאין דוחין שבת גם יו"ט אין דוחין חוץ מזה ששוחקין לה כמון בי"ט הואיל וראויים לקדרה וכן טורפין לה יין ושמן:

כל מה שלא דוחה שבת לא דוחה יום טוב .

סעיף ז'

אדם שלא מל מעולם

אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת ואם כבר מל פעם אחת מותר ואפי' אם הוא אביו (תה"ד סי' רמ"ה ודלא כה"ר אליעזר שבטור):

אדם שלא מל מעולם – לא יכול למול פעם ראשונה בשבת. אדם שביצע חיתוך בלבד ולו פעם אחת – מותר לו לחתוך, ואם פרע פעם אחת – מותר לו לפרוע. וכן אם מל פעם אחת – מותר לו למול. כללו של דבר – כל דבר שאדם עשה פעם אחת מותר לו לעשותו בשבת.[11]

סעיף ח'

מילת וודאי ולא מילת ספק

מי שנולד בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה מונין מן הלילה ונימול לתשיעי שהוא ספק שמיני ואם נולד ערב שבת בין השמשות אינו דוחה אח השבת שאין דוחין את השבת מספק וכן אינו דוחה י"ט מספק ואפילו י"ט שני של גליות) טור ריש סימן זה בשם תשובת רא"ש והיא בכלל כ"ו (ואפילו לא הוציא אלא ראשו בין השמשות אע"פ שיצא כולו בשבת אינו נימול בשבת:

מלים תינוק בשבת רק במילת וודאי ולא במילת ספק. לכן תינוק שנולד ביום שישי חמש דקות אחרי השקיעה ומילתו מסופקת, לא מלים אותו בשבת אלא ביום ראשון .

סעיף ט'

מי שנולד ביום שבת שתי דקות לפני השקיעה

בשיעור בין השמשות אפליגי תנאי ואמוראי בסוף פ' במה מדליקין וכתב בעל העיטור מספקא לן הלכה כדברי מי הלכך אי איתיליד ינוקא משתשקע החמה ספק הוא עד דשלים בין השמשות דרבי יוסי ונימול לעשרה ואי איתיליד במוצאי שבת משתשקע החמה עבדינן לחומרא כדרבה ועיין לעיל סימן רס"ב סעיף ה:

היום הולכים לפי השעון והלוח, לכן יש לדון כמה דקות אחרי השקיעה עדיין נחשבות מסופקות.[12] פחות מ20 דקות חשוב ודאי בין השמשות, אחרי 35 דקות זה ודאי היום הבא וכל המחלוקת היא בין 20 ל35 דקות.

לפי החזו"א, שבט הלוי, הרב אלישיב, והרב אוירבך, מי שנולד ביום שבת שתי דקות לפני השקיעה לא נמול אותו בשבת. בשבת מלים רק מילת וודאי, ופה קשה לברר האם זה הלידה נחשבת כיום ראשון או לא ,לכן דוחים ליום ראשון. הרב עובדיה יוסף היה בודק את המצב לפרטיו, ואם באמת נולד לפני השקיעה היה מל אותו ביום שבת .

סעיף י'

תינוק שנולד מהול

קטן שנולד כשהוא מהול ומי שיש לו שתי ערלות ואנדרוגינוס ויוצא דופן ויליד בית שלא טבלה אמו עד שילדה אע"פ שנימולים לח' אינם דוחים את השבת.

טומטום שנקרע ונמצא זכר מלין אותו בשבת ((כ"כ הרמב"ם והרא"ש) ויש אוסרין) (ב"י בשם הרי"ף וכ"כ ר' ירוחם):

מי שנולד מהול צריך לעשות לו הטפת דם ברית, אך אין לעשותה בשבת. כנ"ל מילת אדם שיש לו שתי עורלות או אנדרוגינוס, שאינה דוחה את השבת.

ישנה חובה לברר האם נולד בלידה רגילה או בניתוח קיסרי. אם נולד בניתוח קיסרי אין למול אותו בשבת[13]. עם זאת, כאשר נולד בלידת מלקחיים או ואקום נימול בשבת.[14] 

סעיף יא' 

בזמן הגמרא היו שני סוגי הריונות

מי שנולד בחדש השביעי מלין אותו בשבת אפילו אם לא גמרו שערו וציפורניו אבל מי שנולד בחדש השמיני אין מלין אותו בשבת אלא אם כן גמרו שערו וציפורניו והוא הדין לספק בן שבעה ספק בן שמונה שאין מלין אותו בשבת אלא אם כן גמרו שערו וציפורניו:

הגה: יש אומרים דמהלינן ליה הואיל וספק בן שבעה הוא אלא דאין מחללין עליו השבת בשאר דברים (סמ"ג וכן משמע מהרי"ף והרא"ש וטור) וכן נראה לי עיקר

בזמן הגמרא היו שני סוגי הריונות – הריון של 7 חודשים והריון של 9 חודשים, ושניהם נחשבו להריונות תקינים.

אולם, תינוק שנולד אחרי 8 חודשי היריון, נחשב לתינוק שהיה צריך להיוולד בסוף 9 חודשים אך נולד מוקדם.

הסברה הייתה שתינוקות אלו לא שורדים ולכן לא מחללים עליהם את השבת. אם היו רואים שנגמרו שערותיו וציפורניו היו מסיקים שהוא תינוק שהיה צריך להיוולד בסוף 7חודשים ונולד מאוחר, וכן היו מחללים עליו את השבת. בזמננו כל ההריונות הם של 9 חודשים, ולכן תינוק שנולד אחרי 8 חודשים הוא פג, שמילתו תידחה בדרך כלל. 

סעיף יב'

ישראל שהמיר ונולד לו בן מישראלית מלין אותו בשבת:

אם האב מומר-דת והאם יהודייה, ניתן למול את התינוק בשבת. אך אם גם האב וגם האם הם מומרים, רפורמים או קונסרבטיביים, מילתו לא תדחה שבת .

סעיף יג'

תינוק שנולד לגויה

ישראל שנולד לו בן מעובדת כוכבים אין מלין אותו בשבת:

תינוק שנולד לגויה נחשב גוי וגם ביום חול אין מלין אותו .

תינוק עם תסמונת דאון נימול בשבת .

לגבי שוטה התעוררה מחלוקת האם מלים אותו בשבת או רק ביום חול.

מילה במשפחה מחללת שבת 

החשש הוא שברית זו תגרום לחילול שבת (לדוגמה זוג שחזרו בתשובה וכל משפחתם נותרה חילונית), אם יערכו את הברית בשבת יגרמו לחילול שבת.

הפוסקים דנים האם אנחנו צריכים לדאוג שהתינוק יהיה מהול בשבת ומה שיקרה מסביב לא קשור ישירות לברית[15] או שמא יש להתחשב במציאות הכללית. הרב אלישיב סובר שיש הבדל אם חילול השבת הוא ישיר או עקיף – אם יביאו את התינוק ברגל ולא ברכב ורק המוזמנים יבואו ברכב אז ניתן למול, אחרת לא מלים.

לפי פוסקים אחרים, כיוון שאפשר למול בראשון עדיף לא לחלל שבת. רוב הפוסקים כותבים שהדבר תלוי בשאלה האם יהיה חילול שבת המוני או רק 'מהצד'. למעשה אם הזוג דתי והמשפחה חילונית כדאי לנסות למצוא פתרון ללא חילול שבת, לדוגמה להציע שהברית תיערך במקום שבו כולם יוכלו לבוא לכל השבת, או לערוך ברית מצומצמת בשבת ולחגוג באירוע ביום ראשון.[16] 

הרב סיפר שעשה ברית בשבת במרוקו, והברית הייתה בבית ההורים כדי שלא לטלטל. רוב המוזמנים הגיעו ברגל אבל 3 משפחות באו ברכב, האם בשביל זה נדחה את הברית? לכן יש לדון כל מקרה לגופו.[17]

למעשה בכל מקרה שמתעורר ספק יש לשאול רב, בטח שלא לדחות ליום ראשון על פי שיקול דעת עצמאי. 

סעיף יד '

יש ליזהר שלא ימולו שני מוהלים מילה אחת בשבת

יש ליזהר שלא ימולו שני מוהלים מילה אחת בשבת שזה ימול וזה יפרע אלא המל הוא עצמו יפרע:

הגה: ולא מצאתי ראיה לדבריו ואדרבה נראה לי דשרי דהא מילה דחיא שבת כמו עבודה במקדש שכמה כהנים היו עובדים ומחללים שבת דמאחר דשבת ניתן לדחות הרי הוא כחול לכל דבר וכן מצאתי בספר התרומה ישן כתוב בקלף שכתב בסוף הלכות שבת בהדיא דשרי אמנם מצאתי בקובץ שיש לאסור ועל כן טוב להחמיר לכתחלה אף על פי שמדינא נראה לי מה שכתבתי (ד"ע ודלא כב"י):

במקרה שאבי הבן מעוניין להיות שותף בברית ולבצע חיתוך בשבת, ולאחר מכן המוהל יפרע,[18] ישנו חשש של כניסה לספק דין 'מל ולא פרע כאילו לא מל'.

הרמ"א אומר שמדינא מותר אך טוב להחמיר. המשנה ברורה אומר שמנהג פולין להקל בשני מוהלים, כיוון שלמרות ש'מל ולא פרע כאילו לא מל', פה יש מצווה שלמה שנעשתה על ידי שני אנשים. למסקנה- לשיטת הספרדים אסור, לשיטת האשכנזים אפשר שימולו שניים.[19] 

הרב עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף זק"ל דחה ברית משום חילול שבת

בתקופה שהרב עובדיה היה רב בתל אביב והייתה ברית ברמת אביב, אם היו עושים ברית בשבת החנייה הייתה בתפוסה מלאה כיוון שכולם היו באים ברכב. כדי למנוע חילול שבת המוני הרב עובדיה דחה את הברית.


[1] מסכת שבת יט.
[2] כיוון דכל נימול שנולד בימים חמישי, שישי, שבת וראשון והברית שלו נדחתה נמול אותו ביום ראשון.
[3] בכל הדברים הללו צריך לשקול בכף המאזניים, כיוון שזה לא דאורייתא למול ביום שישי שלא בזמנה ניתן להקל, ולכן אם ההורים מתעקשים נמול, גם ספרדים.
[4] וכן ב'שבט הלוי.'
[5] מה נחשב ציץ מערב וציץ שאינו מעכב ראה בסימן. סעיף.. בעמ'..
[6] כיוון שיש מחלוקת האם המציצה היא חלק מהמילה או רק משום סכנה (ר"ן.)
[7] מוהל שלמד כיצד לתפוס עור כפי שצריך ומקפיד על כך, לא אמור להגיע למצב של ציץ מעכב או ציץ שאינו מעכב.
[8] אין להסתיר מההורים דבר, אך אם זאת ראוי שלא לספר הכל. במקרה שכזה ,הרב לרוב אומר להורים שבא להחליף תחבושת ומציע להורים שלא להישאר מפני שיהיה דימום. אם בכל זאת הם בוחרים להישאר כדאי לומר להם שקיים עור עודף שהיה אסור לחתוך בשבת ולכן חותכים אותו כעת .
[9] אם המוהל חושש שתכולת התיק לא תהיה שווה כמו הסכין עצמו, ניתן לשים בתיק תכשיט של נשים מער"ש ואז ניתן יהיה לטלטל את הסכין אגב התיק היקר.
[10] מה עוד שאפשר להינזק ממנו, כמו קוץ ברשות הרבים ולכן מי שהשאיר יש לו על מי לסמוך. 
[11] אולם, יש היו פוסקים שאמרו שרופא שעוסק בכירורגיה לא צריך למול קודם כדי למול בשבת פעם ראשונה.
[12] בספר מילה כהלכתה דף ריג: מביא את השיטות השונות:
שיטת "האור לציון "- בחורף 25 דקות ובקיץ 27 דקות. שיטת ה'שמירת שבת'- 35 דקות. הליכות שלמה בשם הגרש"ז אועירבך זצ"ל – בחורף 22 דקות בקיץ 28 דקות וביום בינוני 25 דקות. שיטת ה'יביע אומר '- עשרים דקות ביום בינוני. הגר"י יוסף אומר שגם ב19 דקות אם המדידות מדויקות.
[13] סיפור על הרב יצחק יוסף שבא לברית בשבת והתינוק לא הגיע ולא הגיע, ואז אבי הבן אומר למוהל תשמע אשתי עייפה אחרי ניתוח.  
[14] לגבי פדיון הבן יש שאלה בזה.
[15] ואולי אף "הלעיטהו לרשע וימות."
[16] הרב  הציע להתקשר למשפחה ביום חמישי ולהגיד שהברית לא תתקיים (צהבת וכו') ובמוצאי שבת להודיע שבסוף היה אפשר למול ועשו ברית, ולהזמין את כולם לאירוע ביום ראשון .
[17] הלכה למעשה – אין תשובה אחידה אלא כל מקרה נידון לגופו, ויש להתייעץ עם רב גדול. לפעמים המוהל יכול לפסוק ולפעמים בגלל שהוא נוגע בדבר קשה לו להחליט.
[18] כאשר האב כבר חתך בעבר ביום חול.
[19] באור לציון חלק ב' מתיר במקרה שהמל הוא אשכנזי והפורע ספרדי (לפי פשט דברי הבית יוסף) אך הרב שאל את הרב בן ציון אבא שאול (בנו של האור לציון) ואמר לו שלמרות שכך כתוב עדיף לא להיכנס לדבר הזה ולא לפרוע בשבת.

פרטי המחבר
מכון עליה
מכון עליה
'מכון עליה' הנה מכללה המפיקה אלפי קורסים תורניים בנושאים: קורס הכשרת שוחטים, הכשרת מוהלים מוסמכים, הכשרת סופרי סת"ם, הכשרת רב מקדש בחופה והכשרת משגיחי כשרות ועוד המון סוגים שונים של קורסים בכל רחבי הארץ ובעולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים חוברת מוהלים "ברית קודש"
מעלין בקודש עם מכון עליה

רוצה לעלות בסולם ההצלחה ולהגיע לפרנסה בשפע ע"י מקצוע תורני מכובד? 

אנו מזמינים אותך לבית המדרש מהלכה למעשה!
'מכון עליה' המכון המוביל והמוכר בארץ ובעולם לעיסוק במקצועות קודש, מעל 30,000 בוגרים!

בחר במקצוע המתאים לך מתוך מגוון רחב של קורסים.

הקורסים הבאים נפתחים בקרוב
שריין מקום גם עבורך
עדכוני המכון
העדכון האחרון מאת מכון עליה
האתר בתצוגה חדשה לנוחיותכם הגולשים!

צוות מכון עליה גאים להציג לכם את הגרסה החדשה של האתר, שבה שיפרנו משמעותית את חווית המשתמש. כדי להקל עליכם הגולשים. מה שיפרנו באתר:

  • תצוגת המאמרים.
  • שיפרנו את הפונט.
  • עשינו סדר בכל החומר.
  • כפתורים על המסך.
  • טופס הרשמה בקליק.

שתוכלו לקרוא להנאתכם באתר ולמצוא את התוכן שאתם מחפשים. אז… גלישה נעימה.
צוות מכון עליה.