סימן רס"ד - סעיף ב'
בכל מלין ואפילו בצור ובזכוכית ובכל דבר הכורת חוץ מבקרומית של קנה לפי שקסמים נתזים ממנה ויבא לידי כרות שפכה ומצוה מן המובחר למול בברזל בין בסכין בין במספרים ונהגו למול בסכין:
ישנן שלוש דרגות באמצעי המילה – לכתחילה מותר למול בכל אמצעי, מצווה מן המובחר למול בברזל ונהגו למול בסכין, וכך עדיף. מנהג ישראל למול בסכין חדה משני הצדדים ('חרב פיפיות') על שם הפסוק "רוממות אל בגרונן וחרב פיפיות בידם." היום ישנם סכינים חד פעמיות עם חרב פיפיות. ישנה עדיפות לסכין קטנה ולא גדולה, משום שהיא עלולה לפגוע ברגליים של התינוק או בידיים של הסנדק .
על הסכין להיות חדה ומושחזת, ולהקפיד על כך במיוחד מפני שסכין המילה מגיעה לפעמים לא מושחזת. כשקונים סכין צריך להשחיז אותה או לתת לשוחט להשחיז.[1] גם אם הסכין איכותית ביותר לא בטוח שהיא מושחזת, ויש לוודא את הדבר.
מוהל שהוא גם שוחט צריך להיזהר שלא לברך 'על השחיטה' מתוך הרגל.[2]
[1] הרב סיפר שהיה עם תלמיד והתלמיד הוציא את הסכין שלו ולא חתך טוב, והיו לו ביזיונות גדולים. צריך להשחיז כל שלושים בריתות.
[2] מלבד ברכה לבטלה, זהו סימן רע לילד, בגלל מעשה שהיה שתינוק שברכו על מילתו 'על השחיטה' נפטר כעבור זמן מה.
