פולמוס מעניין עם 10 פתרונות מפוסקי האחרונים!

קורס במכון עליה

בחור שהתגייר ונימול ולא הספיק לטבול מפאת חולי, והגיע שבת, ישמור שבת או שאסור לו?

הרב רפאל סבירלוב שליט"א

מעשה שהיה בבני ברק לפני מספר שנים, בבחור שהתגייר ונכנס תחת כנפי השכינה, ומל ברית מילה כדין, אלא שמחמת חוליו לא יכל לטבול, ונכנסה שבת, וכעת יש לדון האם דינו כישראל או כגוי, דאם הוא גוי הרי שאסור לו לשמור שבת, שהרי גוי ששבת חייב מיתה, ואם הוא ישראל, הרי שמחויב לשמור שבת.

וכבר היה מעשה כעי"ז ממש בירושלים לפני כמאה וחמישים שנה, [מובא במאסף התורני שומר ציון הנאמן קמ"ד וקמ"ו] והגר"א לעמיל זצ"ל חייבו לכתוב שתי אותיות, שכיון שלא טבל הרי הוא כגוי, וגוי ששבת חייב מיתה, אולם בעל ערוך לנר [עורך המאסף] פליג ע"ז, וסובר שאסור לו לחלל שבת, וכ"כ בשו"ת בנין ציון [סי' צ"א]

ומצאנו באחרונים עשרה פתרונות למצב זה וכדלהלן

א. המנחת חינוך [בסוף מוסך השבת] כתב עפ"י הרמב"ם [פ"ט ממלכים ה"י] דשיעורין לא נאמרו לבני נח, וא"כ שיעשה מלאכה בחצי שיעור, וא"כ על הצד שהוא גוי הרי שלא שבת, ועל הצד שהוא יהודי, הרי דחצי שיעור אינו אסור במלאכת שבת.

ב.החתם סופר [בחי' לשבת קלט,ב] כתב שילבש טלית מצויצת, וממה נפשך, דאם הוא ישראל הרי שאין זה חילול שבת, שהרי זה מלבוש, אולם אם הוא גוי אי"ז מלבוש בשבילו, ולא נחשב ששבת.

ג.ההפלאה [בפנים יפות פר' נח] כתב מכיוון שאיסור השביתה בגוי היום הולך אחר הלילה, א"כ שיעשה מלאכה במוצ"ש, וא"כ על הצד הוא גוי הרי שלא שבת, ועל הצד שהוא ישראל אי"ז חילול שבת.

ד.בשו"ת בנין ציון [סי' קכו] כתב דחלוק דין שביתה בגוי מדין שביתה בישראל, דבשביתה בישראל האיסור הוא מלאכה, משא"כ בשביתה בגוי, האיסור הוא לשבות מטרחא, וא"כ יעשה טרחא שאינה מלאכה, כגון הרמת משאות.

ה.החתם סופר  [בחי' ליומא כח,ב] כתב שיעשה עירוב תחומין וילך משם אלפיים אמה, דאם הוא ישראל אי"ז חילול שבת, ואם הוא גוי לא התחדש אצלם דין עירוב תחומין.

ו. הגר"י סלנטר זצ"ל [נדפס בקובץ הנאמן שנה ל"ב עמ' ג'] כתב שימנה שליח גוי לעשות מלאכה, וממה נפשך דאם הוא ישראל אין שליח לדבר עבירה , ואם הוא גוי הרי שלא שבת.

ז.בפרשת דרכים זוטא [לבעל מלוא הרועים] כתב שיעשה מלאכה רק כדי שלא יחשב כגוי ששבת, וממילא אף אם הוא יהודי לא נחשב שחילל שבת, כיון דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה.

ח.בבית האוצר [כלל א'] כתב שיעשה מלאכה עם אדם נוסף, ואם הוא ישראל, הרי שפטור כיון דהוי שנים שעשאוה, ואם הוא גוי אי"ז נחשב ששבת.

ט.השדי חמד [פאת השדה כלל א' סי' א'] כתב ליישב נמי לפי מה שכתב הרמב"ם [מלכים פ"ט ה"י] שכל האיסור בגוי ששבת הוא מפני שמחדש דת, אבל אם שומר שבת כדי שלא יעבור איסור של חילול שבת, אי"ז נחשב כגוי ששבת.

י. הגר"י הוטנר זצ"ל [פחד יצחק אגרות וכתבים אגרת נ"ו] שכתב דאעפ"י שגר שמל ולא טבל אינו נחשב כיהודי, מ"מ כיון שהתחיל תהליך גירות אין לו איסור לשבות בשבת.

אולי תרצה לחזור לחלק מסוים במאמר?

פרטי המחבר

תמונה של מכון עליה
מכון עליה
'מכון עליה' הנה מכללה המפיקה אלפי קורסים תורניים בנושאים: קורס הכשרת שוחטים, הכשרת מוהלים מוסמכים, הכשרת סופרי סת"ם, הכשרת רב מקדש בחופה והכשרת משגיחי כשרות ועוד המון סוגים שונים של קורסים בכל רחבי הארץ ובעולם.

השאר תגובה

מאמרים נוספים כללי

בירושלים התקיימה השבוע שמחת נישואי נכדו של הגה"צ רבי יצחק כהן שליט"א, ראש ישיבת "תורה ודעת" ורבה של שכונת שמואל הנביא, במעמד רב רושם ובהשתתפות גדולי תורה, מרנן ורבנן, ראשי

המאמר שלפניכם מבוסס על העלון ״קדושת השולחן היהודי״ מאת הרב יוחנן רייכמן, בהוצאת הקרן להגברת המודעות בכשרות. עלון זה עוסק בעומק משמעותה של הכשרות ובהשפעתה המעשית והרוחנית על נפש האדם,
שיחות ופנינים מתורתו של מורינו ורבינו עטרת ראשנו הגאון הצדיק רבי יצחק כהן שליט"א רב שכונת שמואל הנביא וראש ישיבת 'תורה ודעת'
דברי הגאון רבי יצחק כהן שליט"א (מתוך "תורת יצחק"): סוד כוחו של ה'אדם פקידך', מהי תורה לשמה, ואיך זוכים לאור הגנוז שמעניק ראייה על-טבעית (סיפורי מופת על צדיקי אמת).
דברי הרב יצחק כהן על הושענא רבה וסוכות: תשובה, תפילה ועבודת היום. מתוך עלון “תורת יצחק”.
מאמר מתוך העלון ׳תורת יצחק׳ מאת הרב יצחק כהן שליט"א. ביאור מעמיק מדוע חג הסוכות נקרא ״זמן שמחתנו״ – על ענני הכבוד, בניין המשכן, האושפיזין, ודין המים בחג.
לידיעתך, אתר זה עושה שימוש בקבצי Cookies – המשך גלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש זה. למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.