כולנו יודעים שהמילה 'כשר' מעלה את היקף המכירות. כל מסעדה או חנות למזון מהיר שרוצה ליהנות ממעגל לקוחות גדול יותר, מבין ויודע שאם הוא יקפיד על כשרות, הוא הראשון שירוויח. כי בישראל של היום רבים הם שומרי הכשרות שמבקשים להחמיר ולאכול אך ורק מזון שיש עליו פיקוח על כשרות.
אז ברור שיש כאלה שמחפשם לעצמם דרך קצרה ולא עושים דבר לצורך הכשרת החנות שלהם. הם מסתפקים רק בהדפסת המילה – כשר – כתוספת זניחה שתעלה את הרייטינג שלהם. העניין הוא שכשרות זה ממש לא משחק ובתי עסק שנוהגים כך צפויים לסנקציות וקנסות כבדים במיוחד.
מהו התהליך הקצר ביותר להוצאת תעודת כשרות לעסק?
השגת תעודת כשרות לעסק היא תהליך מעניין אך גם מורכב, הדורש עבודה רבה ותקנות מדויקות. הנה סקירה של השלבים העיקריים בתהליך:
- מילוי טפסים: לפני שמתחילים, יש למלא טפסים רשמיים שמציינים את הפרטים של העסק ואת התחום בו הוא פועל.
- סיור התחלתי: בשלב זה, מפקח מגיע לעסק כדי לבדוק את תנאי העבודה ולתת הנחיות לביצוע ההתאמות הנדרשות.
- הנחיות מהמפקח: המפקח יספק רשימת הנחיות ודרישות שיש לעקוב אחריהן.
- אישור מנהל: מח' כשרות לאחר הסיור, מנהל מח' כשרות בודק את נתוני העסק יחד עם המפקח.
- אפיון נתונים: נתוני העסק אופיינים ואושרים, לרוב, דיגיטלית ובאמצעות דוקומנטציה נלווה.
- בדיקת ביצוע הדרישות: לאחר שהתבצעו ההתאמות, המפקח חוזר לעסק לבדוק אם כל הדרישות נענו.
- חתימות ותשלומים: בעל העסק מתקרב לחתימה על התעודה, ומשלם את אגרת הכשרות.
- קביעת היקף עבודת המשגיח: בשלב זה, נקבע היקף העבודה של המשגיח והשכר המגיע לו.
- שיבוץ משגיח: המשגיח משובץ לעסק ומתחיל בעבודה.
- הנפקת תעודת כשרות: בשלב הסופי, תעודת הכשרות מונפקת ומוענקת לעסק.
יש לעקוב אחרי ההנחיות ולהקפיד על התנאים הם צעדים חשובים בדרך להשגת תעודת כשרות. זהו תהליך מרוכז, אך השקעת הזמן והמאמץ בו משתלמת באופן גם כלכלי וגם בניהולי.
מהו חוק איסור הונאה בכשרות?
חוק איסור הונאה בכשרות קובע כי את תעודת הכשרות ניתן לקבל אך ורק על ידי הרבנות הראשית לישראל. מקום שלא פועל מטעם הרבנות אינו יכול בשום אופן לעשות שימוש במילה כשר.
לא רק המילה כשר אסורה עליהם אלא כל מילה שעשויה להטעות ולגרום למחשבה כי מדובר במקום כשר – אסורה לשימוש. כך למשל אין לעשות שימוש במילה – השגחה, הלכה, מהדרין וכן הלאה.
מנגד, לאחר שכבר יש לכם השגחה של הרבנות מהדרין, אתם יכולים להחמיר ולהוסיף השגחות נוספות קפדניות אפילו יותר. כמו בד"ץ חתם סופר, בד"ץ קהילות, בד"ץ העדה החרדית וכן הלאה. ההכשרים הללו לא יחליפו את ההכשר של הרבנות אלא יופיעו לצדו.
למה כדאי בכלל להוציא תעודת כשרות?
כל מסעדה או חנות מזון שיש לה תעודת כשרות, נהנית ממעגל לקוחות רחב יותר שמונה את שומרי המסורת. אז נכון שכשרות עולה כסף. אך מדובר בהחלט בהשקעה משתלמת. הרווח כאן גדול על ההפסד. מספר הלקוחות שלא יבואו לקנות רק בגלל הכשרות נמוך ממספר הלקוחות שיבואו דווקא בגלל תעודת הכשרות. כך שבהחלט מדובר כאן בשיקול כלכלי טהור מעבר לאפשרות והזכות להגיש אוכל כשר לסועדים.
מי יכול לקבל תעודת כשרות?
על פי החוק מי שיכול לתת תעודת כשרות זו מועצת הרבנות הראשית או לחילופין רב שהוסמך מטעמה. רב מקומי רשאי גם כן לתת תעודה כזו. כדי לקבל את הזכאות לתעודת כשרות, יש להקפיד ולוודא מספר עובדות.
המקום פועל על פי הסטנדרטים ההלכתיים הקובעים את השימוש במזון כשר, שזה כולל הפרדת כלים ושימוש בחומרי גלם כשרים.
ישנם קריטריונים נוספים שלא קשורים באופן ישיר להלכות כשרות המזון אך כאשר אלו קיימים, המקום יהיה מנוע מלקבל הכשר. כמו למשל עסק שפתוח בשבת או מקום שמופעל על ידי כתות או אפילו מקום בו מקיימים מופעים מעורבים.
חשוב להבין כי כשרות זו אחריות! מקום שמצהיר כי הוא אכן כשר אמור לשאת באחריות מלאה שאכן כל מה שהוא מייצר ומגיש ללקוחות נעשה על פי כל הכללים. וזו לא רק אחריות אלא גם זכות!
מי יכול להיות משגיח כשרות?
משגיח כשרות הוא אדם המוסמך על ידי הוראות ההלכה לפקח על תהליכים כוללים בעסקים שמכינים, משווקים, או מוכרים מזון, כדי לוודא שהם תואמים להוראות הכשרות. המשגיח בודק הן עניינים טכניים, כמו טיפול במזון ובכלי המטבח, והן עניינים הלכתיים, כמו גן עצמי או נכונות המזון.
ישנם קורסים מתקדמים בהם יכולים להשתתף כל מי שמעוניין להיות משגיח כשרות, ואלו כוללים למידת ההוראות ההלכתיות, הנחיות טכניות ומעצבות מעקב. אחרי השלמת הקורס והעברת הבחינות הרלוונטיות, המשתתף מקבל תעודת כשרות שמאפשרת לו לפקח על כשרות המזון בעסקים. בין הקורסים הפופולריים נמצא קורס משגיחי כשרות מאת מכון עליה, שמספק את כל הכלים הדרושים לפתח קריירה בתחום.
