אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת שוחט. בתוך מלאכת שוחט נכלל כל הרג של כל בעל חיים הנעשה לצורך שימוש בו.
כל ל"ט המלאכות הן למעשה המלאכות שנעשו במלאכת המשכן ומהם אנחנו לומדים את הגדרות המלאכות.
טעם האיסור הוא למעשה משום נטילת נשמה של בעל החיים.
איסור נטילת נשמה
ישנם חילוקי דעות בגדרי המלאכה של איסור נטילת נשמה. זה כולל גם כל נטילת דם שמוציאים מבעל חיים.
על פי דברי התוספות לא מדובר כאן באיסור שנובע בגלל שעצם הוצאת הדם מחלישה את כוחו של בעל החיים. ומשווים את זה לאיסור למול תינוק בשבת כאשר זה לא נעשה בזמנו, כלומר בגיל שמונה ימים. אדם שעושה את זה יהיה חייב משום מלאכת שוחט. היות ואין כאן כל מטרה להחליש את התינוק בעת ביצוע ברית המילה ואם אכן נטילת נשמה של התינוק הייתה החלשת התינוק, הרי שהמלאכה הזו אינה צריכה לגופה מה שלמשעה פוטר את עובר המלאכה. מכריע כאן התוספות כי החיוב שוחט הוא בעצם רק בגלל שהוא נוטל מקצת מנפשו של האדם שהיא נמצאת בדמו, כפי שכולנו יודעים – כי הדם הוא הנפש – כפי שמופיע בספר בראשית.
טעם נוסף לאיסור מלאכת שוחט
מלאכת שוחט נעשתה במשכן לצורך הריגת חלזון האילים המאדמים. וכן התחש אשר בהם עשו שימוש לצביעת הבדים בהם עשו שימוש במשכן.
יש הטוענים כי מלבד נטילת הנשמה של בעל החיים יש כאן גם איסור צובע. והשוחט בעל חיים בשבת מתחייב גם משום מלאכת צובע. זאת משום שבתהליך השחיטה נצבע אזור השחיטה בצבע אדום מהדם. היות ובצביעה הזו יש תועלת היות וזה משכנע את הקונים כי מדובר בבהמה שזה עתה נשחטה, הרי שמדובר במלאכה שהיא צריכה לגופה.
התולדות של מלאכת שחיטה
מלבד השחיטה עצמה יש את התולדות האסורות אף הן משום מלאכת שוחט.
התולדות כוללות:
חנק – חנק של בעל חיים היא תולדה של למלאכת שוחט. מסיבה זו, אם אדם העלה דג מהמים והניח אותו כמו שהוא עד שהוא מת, הרי שהוא יהיה חייב משום חונק.
חז"ל שיערו כי היות והדג לא יוכל לחיות עוד אחרי כן הרי שמי שהעלה אותו מהמים יהיה חייב משום מלאכת חונק.
חובל – אדם שחובל בבעל חיים בשבת ומוציא ממנו דם, הרי שזוהי גם כן תולדה של שוחט. על פי רש"י יש כאן גם איסור של מלאכת צובע כפי שהרחבנו לעיל ועל פי הרמב"ם מדובר באיסור מפרק שהיא תולדה של מלאכת דש.
מקור החיוב הוא מהמשנה במסכת שבת פרק י"ד משנה א' –
"שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן, חַיָּב, וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, הַחוֹבֵל בָּהֶן פָּטוּר. הַצָּדָן לְצֹרֶךְ, חַיָּב, שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, פָּטוּר. חַיָּה וָעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ, הַצָּדָן פָּטוּר, וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב".
אולי יעניין אותך לקרוא:
