ממולאים בעבירות… מאת הרב יוסף דורפמן שליט"א

יבוא אוכל מחו"ל הוא לא דבר חדש, ישנם מוצרים כה רבים שמייבאים מחו"ל. בעיקר דגים כגון: טונה, סלומון, רטבים, קופסאות שימורים, חומרי גלם רבים ועוד מוצרי מזון רבים.

אך שאדם ששומע על יבוא של ירקות ממולאים מרים גבה. מה גם דברים כאלו מייבאים? חסר קישואים פלפלים ועוד כל מיני סוגים בארץ? מדוע צריך לייבא מחו"ל?

התשובה לשאלות הללו די פשוטות. ראשית ישנם מדינות שכוח העבודה שם זול מאד. לדוגמה הודו, פועל באזור הכפרים מקבל כ 150 דולר לחודש. לכן משתלם אפילו לייבא מלפפונים חמוצים כפי שכבר הארכתי על אופן הייצור במאמר הקודם.

דבר נוסף ישנם מוצרים שאינם נמצאים בארץ כגון דגי הטונה, הסלמון ועוד.

ועוד סיבה חשובה ונוספת לייבוא מחו"ל. זה מכונות חדישות שאין עדיין בארץ… חוסר במפעלים בארץ לאותו מוצר ועוד סיבות רבות מדוע מייבאים מחו"ל גם מוצרים פשוטים יחסית.

הירקות הממולאים שמהווים בעיה הלכתית

וכעת אגש לכתוב קצת על הממולאים. ישנם ממולאים אשר בדרך כלל פחות בעייתיים כגון פלפל, עגבנייה, בצל ועוד… אשר בהם כמעט ואין בעיות ביצור. לעיתים ישנה נגיעות אך שטיפה נכונה יכולה לפתור את הבעיה.

ממולאים קצת יותר בעייתיים שנתקלתי בזמן היצור הם:

חציל – אשר מגיע מיובש בשמש.

כרוב ממולא – את הכרוב במידה ועושים ניקוי בדרך הנכונה ומביאים סוג מסוים של כרוב אז ניתן להגיע לניקיון מוחלט.

אך החציל שבדרך כלל חלקו הפנימי נקי, אז כאן כבר מצאנו בעיה של נגיעות, כפי שכבר כתבתי החציל עובר ייבוש בשמש ולאחר מכאן במפעל עובר ריכוך ע"י הכנסה למים רותחים למספר דקות. אך את זחלי העש כנראה המים לא מפחידים אפילו לאחר שהם בכלל היו מתים, עדיין היו תפוסים היטב בחלל החציל. אפילו שטיפות טובות של אחד אחד עם שפשוף של היד לא עזרו. והיה צריך לנקות בשיטה אחרת עם שפשופים ועוד.

עלי גפן הבעייתי מכולם!

אך הקשה והבעייתי מכל הם עלי הגפן, שכבר מוזכרים בפוסקים כירקות בעייתיים שכמעט ולא ניתן לנקות.

כפי שכתוב בספר זבחי צדק וז"ל : עלי גפנים בעיר ארם צובה היה מבוכה גדולה. שבדקו עלי גפנים ומצאום מלאים תולעים דקים ואחר שבדקו כמה פעמים. עינא דשפיר חזה נגד השמש עין לו ראתה דאכתי פשו טובא, וכיוצא עשו ניסיונות הרבה ולכן עלתה הסכמת הרב החסיד מהרש"ל ז"ל ושאר חכמי צובה לאוסרם לגמרי ע"כ לענ"ד נכון להיום לא הייתי ממליץ לאכול עלי גפנים בשום הכשר! יצאתי כבר מספר פעמים לנסות לייצר את המוצר האהוב, ולא הצלחתי להגיע לרמת נגיעות טובה.

וכשאני מדבר על ניסיונות של ניקיון הכוונה היא על שטיפות בג'קוזי. ועובדים אשר משפשפים עלה עלה משני צדדיו עם מברשת, וגם זה לא עזר. ברוב הבדיקות המדגמיות נמצאו חרקים, עשיתי ניסיונות עם עלים טריים, עוד לפני הכבישה שניתן להבריש אותם בחוזקה עקב כך שהם טריים וחזקים.

בנוסף לכך עשינו ניסיון עם מכשיר מסוים וגם זה לא צלח. לצערי הרב נושא זה של בדיקת חרקים במוצרים בעייתיים מאד חלש. לפעמים שולחים משגיחים צעירים שעדיין אין להם את הידע בתחום החרקים. או משגיחים מבוגרים שלעולם לא עסקו בחרקים, ומאשרים עלים במחשבה שהם נקיים. אך בדיקות של משגיחים מקצועיים לקופסאות שימורים מראים פעמים רבות מאד שהמוצר שהגיע נגוע.

למסקנה

איני בא להורות או להכתיב לציבור מה לעשות ומה לאכול. אך אני יכול לספר כמה ניסיתי לייצר עבור אותם עדות, שגם ככה אוכלים עלי גפנים שלפחות יאכלו נקי אך זה עדיין לא צלח. ומובן מדוע לשון הפוסקים כה חריפה.

(ובסוגריים אוסיף שבחודשים האחרונים נתפרסם מכתב של הרבנות הראשית, על זיוף כשרות של שני חברות של עלי גפן)

רוצים ללמוד מפיו של הרב יוסף דורפמן שליט"א על תחום משגיחי הכשרות? בואו לקרוא על הקורס המקיף שלנו במכון עליה, ראו קורס משגיחי כשרות.

לקרוא את המאמר הקודם מתוך ביקורו של הרב דורפמן במפעלי הכשרות בחו"ל, לחצו על הקישור » מה שבין פרות 'קדושות' לגליליות כשרות.