מה שבין פרות 'קדושות' לגליליות כשרות

הכתבה של הרב דורפמן שליט"א
מרצה בכיר בקורס משגיחי כשרות של מכון עליה

במאמר קודם סיפרתי מקצת מסייעתא דשמיא שעברתי בדרכי לסין לפני מספר חודשים, מאז ברוך השם הספקתי כבר להיות בעוד מספר מדינות על מנת לדאוג שהציבור יאכל אוכל כשר.

אחת הנסיעות התחילה באופן לא צפוי, קיבלתי מפנייה מגוף כשרות מוכר, שנמצאו אצלו נגיעות של רימות (זחלים) במלפפון חמוץ! כן מלפפונים שאצלנו מוחזקים כנקיים אך ישנם מדינות שזה לא כך.

דוגמא נוספת, בארץ ישראל הקישוא מוחזק כנקי.  לעומת זאת בדרום אפריקה ששם יש נגיעות (ומוטציות).

תחילת המסע שלי להודו הרחוקה

וכאן התחיל המסע,  תחילה נסעתי ל מדינת הודו הרחוקה, כעל הדרך עצרתי גם בארץ ההבל הבלים איחוד האמירויות (דובאי/אבו דאבי) שם עצרתי קצת לייעץ בנושא הכשרות (שהפכה ליעד מבוקש בתקופה האחרונה להמוני ישראלים, שבניהם רבים הצורכים אוכל כשר) ביחד עם ידידי הרב האחראי על הכשרות בדובאי, והמתאם של הרב המקומי. 

לאחר שנחתי בהודו כמובן שישנו הליך ארוך בגלל הקורונה, לאחר מכן לקחו אותי למלון לנוח מספר שעות וקדימה לעבודה.

אין הרבה זמן וצריך לבדוק מספר מקומות, הודו כידוע מדינה גדולה מאד עם מספר רב של תושבים 1,300,000,000 מיליארד ושלוש מאות מיליון, אך למרות הכמות ישנו יחס מעודף לפרות הנחשבות כקדושות.

בהודו הם מסתובבות ברחובות הראשיים במרכז הערים ואף אחד לא יהרוג פרה, לכן הם לא אוכלים בשר פרה אבל כן שותים את החלב שלהם, ישנם גם באפולו גדולים שאשר מצויים שם, ולא רק פרות ישנם מסתובבות חופשי ישנם מקומות שגם קופים מסתובבים ברחובות.

הגעתי לעיקר המטרה של הביקור בהודו

מטרת הנסיעה היא להגיע לראות באיזה חרק מדובר ולתת אפשריות לייצר ללא חשש (כידוע אין דבר כזה ללא חשש אלא הכוונה שעל פי דין יהיה מוחזק כנקי), בכל אופן למרות הסקרנות בכל אופן הגעתי לעבוד. נסעתי עם בעל המפעל לשדות הגידול בדקתי בכמה שדות בכמה אזורים, בדקתי מקרוב באיזה סוג מדובר ומצאתי בס"ד באיזה חרק מדובר:

מדובר בזבוב שבארץ ידוע כזבוב  הדילועין ובלעז Dacus ciliatus 

הזבוב הזה מטיל עשרות ביצים במלפפון ובתוך מספר שעות הם בוקעות ויש לנו רימות מסתובבות בכמויות בתוך המלפפון. (בדומה לזבוב הבשר)

בס"ד נתתי לבעלי המפעל (ובסוגריים ניתן לראות כיצד שמירת הכשרות, גם עוזרת בהיגיינה, ואוכל מסודר ונקי) מספר פתרונות על מנת שיהיה אפשר לייצר שם מלפפונים מוחזקים כנקיים מתולעים.

לאחר שסיימתי את  עבודתי במפעל החמוצים, נתבקשתי על הדרך שאני כבר נמצא בהודו לפקח על ייצור של גליליות.

בדרכי למפעל ייצור גליליות

מיד אחרי שבת יצאתי לדרך למפעל מרוחק שנסיעה לשם אורכת 7 שעות נסיעה ברכב די ישן, הדרך משובשת מאד, פקקים ללא סוף, ובאמצע הדרך עשינו עצירה קטנה. שם יש דבר מעניין מכירת תה, את התה שדואגים לחממם היטב היטב ע"י כלי חרס שיצא זה עתה מהאש, לתוך כוסית חרס קטנה שהשימוש בה הוא חד פעמי (אולי זה פתרון לגזירת החד פעמי).

לאחר דרך אורכה הגעתי למפעל ענק שם במבנים ענקיים מייצרים מאות אלפים של וופל גליליות, הפיקוח והייצור וההכשרה עברו בצורה מצוינת וכך זכיתי לזכות את הציבור גם באכילת גליליות כשרות וגם טעימות.

דרך אגב את השורות האלו נכתבו בעודי בדרך לעיר גוייאקיל באקוודור בדרכי מספרד, לא בכל המקומות שאנו מגיעים האווירה טובה לפעמים אנחנו מגיעים למדינות שמסוכן להסתובב שם באזורים מסוימים כך היא אקוודור. הפעם הזו נחתתי בגוויאקיל  שוטר שראה אותי ניגש אלי ושאל לאן אני נוסע מכאן, אמרתי לו את שם המלון שאני בדיוק בדרך לקחת מונית ללא שאלות מיותרות ליווה אותי למונית, במהלך הנסיעה ראיתי שהשוטר שלח שוטר אחר עם אופנוע שילווה אותי עד המלון.

גם בפעם הראשונה שנחתי בעיר קיטו, קרה לי גם מקרה מוזר, הנהג שהגיע לקחת אותי ביקש שאמתין על המדרכה שהוא ניגש להביא את הרכב, אישה מבוגרת  שראתה שהנהג דיבר איתי, ניגשה אלי ואמרה ברגע שהוא יגיע עם הרכב, אני אומר לו שאני מכירה אותך ואני אצלם את מספר הרכב, כך הוא יחשוש לעשות לך משהו, או להזיק לך מיד הבנתי באיזה מקום מדובר.

יש לציין שעד היום בכל המקומות שהגעתי אליהם אני מסתובב בלבוש יהודי חרדי, ללא חשש כמו בארץ. אך בעזרת השם למרות שלפעמים מגיעים גם למקומות מסוכנים אמשיך לטוס ולדאוג לעם ישראל לאכול אוכל כשר וכידוע שלוחי מצווה אינם ניזוקים ואני רואה את עבודתי בהשגחה, כשליח ציבור.

תמונות נוספות של הרב דורפמן במסע להודו

המשיכו לקרוא על מסעו של הרב דורפמן במפעלים בחו"ל » ממולאים בעבירות