מאת הרב אליהו חיים פנחסי שליט"א מחבר הספר "הכשרות למעשה" – ראש תחום הכשרות במכון עליה.
רוב בתי מלון והאולמות בישראל נושאים תעודת כשרות רבנות מקומית, ולא פעם אנשים שואלים האם בן תורה שמקפיד על כשרות יכול לאכול בבית המלון או לקחת לינה בלבד ללא ארוחות?
וכן כאשר אנחנו מוזמנים לאירוע שמחה באולמי שמחות שנושאים תעודת כשרות רבנות מקומית "רגילה" ולא מהדרין, האם אפשר לאכול שם?
נבאר בקצרה מספר דברים שיש לתת עליהם את הדעת:
// כשרות הבשר והעופות
מקומות שנושאים תעודת כשרות רגילה, רשאים על פי נהלי הרבנות הראשית לישראל להשתמש בעופות בכשרות רגילה או כשרות רב מקומי שכותב על גבי העופות "מהדרין" בו בזמן שהוא לא בודק צומת גידין, תדירות השחיטה גבוהה במיוחד, ובדיקת הסכינים לאחר זמן לא מעט, ועוד.
ובשר בקר רשאים להשתמש בכשרות רגילה שלדעת הספרדים ספק טרף.
לכן, כאשר מוזמנים לאולם או למלון בכשרות רגילה, אי אפשר לבן תורה לאכול ממוצרי הבשר בקר והעופות.
// כשרות הפרודוקטים
גם כאשר סוכם עם בעל האולם שיביא כשרות הבשריים בד"ץ מוסמך, צריך לתת את הדעת באיזה רטבים, תבלינים, ועוד בושלו אותם בשריים.
ישנם רטבים בכשרות מינימלית שלא מתאימה לאדם שמקפיד על כשרות מוסמכת.
ומצד בעל האולם או בית המלון, היות והוא נושא תעודת כשרות רגילה, רשאי להשתמש בהם.
// בישול ישראל
על פי הוראת הרבנות הראשית, כאשר המקום נושא תעודת כשרות רגילה, אפשר שהבישול יתבצע על ידי גויים, למעט ההדלקה שצריכה להיות על ידי ישראל.
בהנחה שאכן ההדלקה בוצעה ע"י ישראל, הדבר מועיל לדעת הרמ"א (יו"ד סימן קיג) בלבד, אך לדעת בני ספרד צריך שגם הבישול יתבצע ע"י יהודי.
ולכן לכתחילה לאכול דבר מבושל שייך בו איסור בישולי גויים, אסור לבני ספרד. ובדיעבד אפשר להתיר מטעם ספק ספיקא.
// הכשרת הכלים
במקום שהכשרות רגילה ואפשר להכניס בשר בקר שהוא לא "חלק" או עופות בכשרות רגילה שהם בגדר ספק טרף, הרבה מרבותינו האחרונים מחמירים להכשיר את התנורים כולל הגסטרונומים שעליהם מונחים הבשריים, ובדיעבד כאשר עברו עשרים וארבע שעות על הכלים ללא שימוש, הם בגדר "נותן
טעם לפגם" ומותר.
ישנם המקפידים לערוך אירוע שמחה בימי ראשון בכדי שיעברו עשרים וארבע שעות, אולם כיום ישנם מספר לא מבוטל של אולמות שעושים עוד אירוע בשעות היותר מוקדמות.
