הגאון רבי אליהו בר שלום שליט"א – רבה הראשי של בת ים, ומחה"ס משפט הכתובה
נדרשתי אל הנושא הנ"ל, בהיות והיום דעת כל ארגוני הרפואה בעולם באופן חד משמעי כי העישון מקצר ימיו של אדם, א"כ המעשן עובר ב"ונשמרתם לנפשותיכם", ומעתה יש לידע אם העושה כן נפסל לעדות או לא, וידעתי כי שאלה זו תעורר איזה אנשים לומר היכן שמענו לערער על קידושין כאלה, ובפרט שמצאנו גם ת"ח גדולים מעשנים עכ"ז אמרתי לא אמנע מלהעלות נושא זה
ואמר לי ד"ר מרדכי הלפרין הי"ו ששמע מפי הגרש"ז אוירבך זצ"ל באם המעשן יודע שהעישון מקצר את החיים, שקיצור חיים הוא איסור דאורייתא שמאבד עצמו לדעת שעל עוון זה חייבים מיתה בידי שמים, אסור לו להעיד ועדותו פסולה.
והנה יש אומרים שלהם העישון אינו מזיק כ"כ, והראיה שיש אנשים שמעשנים ומאריכים ימים, וכדו' אולם כיום כל ארגוני הבריאות בעולם נחרצים שדבר זה מקצר את החיים, והוכח שחצי מהמעשנים מתים מהעישון, והשאר מתים ממחלות שהעישון החמיר אותם, וא"כ בוודאי עוברים על "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".
ואין לומר שכיום אחרי שהתמכר הרי הוא שבוי בכך, אינו עובר עבירה במזיד, שהרי מבואר להדיא (עי' שו"ת רעק"א מהדו"ת סי' ג') לגבי מי שהרג בתאונת דרכים בפשיעה שנסע במהירות, שאף שעצם ההריגה היא בשוגג או באונס מ"מ כיון שנסע במהירות נחשב כפשיעה והווי כי תחילתו בפשיעה וסופו באונס ואונס בא מחמת הפשיעה, ויל"ד בזה עוד ואכמ"ל.
סוף דבר שיש להתפלא איך יתכן לנו להקפיד בכל סרך מנהג בחופה וקידושין, ולעשות הכל לכתחילה ובהידור, ואילו לגבי בחירת עדי הקידושין שהוא עצם חלות הדבר לא נחוש לכתחילה להתבונן על העד אם אינו מעשן(כבד), ולבחור תחתיו עד כשר שיש באולם ואין עבירה זו בידו.
