בדיקת דם בביצים – האם גם היום צריך לבדוק את הביצים?

בדיקת דם בביצים » האם גם היום צריך לבדוק את הביצים? האם זו חובה מן התורה? מה הדין בביצים חומות? כל זה ועוד במאמר הבא - מאת הרב אליהו פנחסי מחבר הספר "הכשרות למעשה".
בדיקת דם בביצים

שאלה: אודות מה שכתב הרמ"א (יו"ד סי' סו סעי' ח). שנהגו בבתי ישראל לבדוק את הביצים לראות שאין בהם הימצאות דם. האם דין זה נאמר בביצים של ימינו לאור תהליכי ההתפתחות התעשייתיים?

מקור הדין: בגמרא במסכת חולין (סד ע"ב) דם הנמצא בביצה אסור באכילה. אולם הגמרא במסכת כריתות (כ ע"ב) העוסקת בגדרי איסור דם מכריעה. שדם הנמצא בביצים אינו אסור: "כל דם לא תאכלו – שומע אני אפי' דם מהלכי שתים, דם ביצים, דם חגבים, דם דגים, הכל בכלל. ת"ל: לעוף ולבהמה אוציא דם ביצים – שאין מין בשר".

דם הנמצא בביצים ישנו חשש לשני איסורים שונים:

א. ביצים מופרות – ייתכן שהדם שבהן שייך לאפרוח, ומשום כך הוא אסור מן התורה, לא מחמת איסור 'דם'. אלא משום שהדם עלול להעיד על תחילתה של התפתחות אפרוח. וחלקי האפרוח או דמו אסורים באיסור אכילת שרצים. כ"כ התוספות חולין (שם ד"ה והוא).

ב. ביצים שאינן מופרות – מן התורה הדם שבהן מותר, וחכמים אסרוהו משום שנראה כאוכל דם "מראית עין". כ"כ בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' מו). כמו כן חששו שמא יסברו שדם העוף מותר גם הוא. [שתי האפשרויות מובאות בדברי התוספות שם ובראשונים נוספים].

הנפקא מינה בין שני האיסורים הללו מתבטא בהוראה ההלכתית. במקרה של מציאת דם בביצה:

בביצה מופרית יש להשליך את כל הביצה, משום שהדם מעורר חשש שהביצה כולה הינה תחילתו של אפרוח. כ"כ הרמ"א (יו"ד סי' סו סעי' ג) וכן דעת כמה מפוסקי בני ספרד הרחיד"א (מחזיק ברכה סו ב), ובספר בן איש חי (מצורע ב). ולשיטת מרן השלחן ערוך (שם), אם נמצא הדם בחלבון (הלבן), מותר לזרוק את הדם עצמו ולהשתמש בשאר הביצה. אך אם נמצא הדם בחלמון (הצהוב), כל הביצה אסורה.

ולעומת זאת בביצים שאינן מופרות האיסור חל על אכילת הדם עצמו. ואם מפרידים ומשליכים אותו – אין כל איסור להשתמש בשאר הביצה.

האם גם היום צריך לבדוק את הביצים?

המצב כיום בשווקים- במדינת ישראל אין כיום כל פיקוח רשמי על הימצאות זכרים בלולים, אולם באופן מעשי מציאות של זכרים בלולי מטילות נדירה ביותר, מחמת אי-כדאיותה כלכלית.

בדרך ללולי הטלה עוברות התרנגולות שני מיונים: מיון אפרוחים ומיון בלולי האימון שבהם מתפתחות התרנגולות ומהם יוצאות רק תרנגולות המטילות בקצב מספק (ישנה שמועה על הכנסת זכרים כדי להרגיע את הלול, אולם בבירור עם מומחים המצויים בתחום אין כל ביסוס לשמועה זו).

בשל כך, רובן המוחלט של הביצים שבשווקים אינן מופרות. והדם הנמצא בהן (לעיתים רחוקות) אינו שייך לאפרוח, אלא נובע מנימי דם פצועים בשחלות ובשאר מערכת הרבייה של העוף. לאור האמור, כאשר נמצא דם בביצים הנמכרות בשווקים בימינו, אין צורך הלכתי להשליך את הביצה כולה, אלא את טיפת הדם בלבד.

כן העלה בשו"ת יביע אומר ח"ג (יו"ד סי' ב) וע"ע בשו"ת שבט הלוי ח"ב (סי' כב). למרות זאת יש מהפוסקים שחששו שמא ההפרדה בין מיני התרנגולים אינה מוחלטת. ועל כן הורו שלכתחילה כאשר נמצא דם בביצה יש לחשוש שהיא מופרית ולהשליך את כולה. ראה שו"ת אגרות משה (יו"ד א סי לו), ובשו"ת משנה הלכות (ח"ד סי' צו).

במדינות פחות מפותחות, בהן גידול התרנגולות אינו בהכרח מגובה בתוכנית כלכלית סדורה. שמוודאת את הסרת הזכרים מהלולים בשל אי-כדאיותם. שם – ההפרדה בין זכרים לנקבות בלולים אינה מוחלטת. במקומות אלו דם בביצים עלול לנבוע מתחילתו של אפרוח. ומשום כך יש להשליך את הביצה כולה. בארצות הברית ישנו שיווק מסודר של ביצים מופרות (Hatching Eggs). וגם בהן אין להשתמש כאשר נמצא דם בביצה.

האם חובה לבדוק ביצים מן התורה?

אנו הולכים תמיד אחר הרוב. משום כך הואיל ורוב הביצים אינן מכילות דם – אין חובה מוחלטת לבודקן לפני אכילתן. אולם למעשה העיד הרמ"א (שם ס"ח) שמנהג ישראל לבדוק את הביצים לפני השימוש, ומנהג זה נפסק גם בין הפוסקים הספרדים.

ראה להגרי"ח בבן איש חי (שנה ב תזריע אות ח), ובספר כף החיים (יו"ד סי' סו ס"ק מא), וע"ע ילקוט יוסף (או"ה שם ס"ח). [יש להעיר, שמנהג בדיקת הביצים הוזכר בימי הראשונים. כאשר רוב הביצים היו מופרות, אך גם בדורות האחרונים נהגו ישראל להמשיך ולבדוק. אף שרובן אינן מופרות, ואף שהן עוברות תהליך של מיון ושיקוף לפני השיווק, וכן לא סייגו זאת האחרונים בני דורנו].

מה הדין אם לא בדק את הביצים?

עבר ולא בדק – מנהג הבדיקה מחייב דווקא כאשר הדבר אפשרי. אולם אם עירבו את הביצים בתבשיל בלא בדיקה – מותר לאוכלן. כמו כן אין איסור לבשל ביצה בקליפתה (קשה או רכה), אף שאין אפשרות לבודקה לפני האכילה. במקרים אלו אנו סומכים על כך שברוב הביצים אין דם. ומשום כך אכילתן מותרת גם בלא שנבדקו. וכמ"ש הרמ"א שם.

בדיקת דם בביצים חומות

ההבדל בגוני הביצים נובע מצבעה של התרנגולת. תרנגולת לבנה מטילה ביצים לבנות (לדוגמא Leghorn chicken). ותרנגולת כהה מטילה ביצים חומות (לדוגמא ISA Brown ). עם השנים התברר כי שיעור הימצאותם של כתמי דם בביצים חומות (5%) גבוה פי חמישה משיעור הימצאות כתמי דם בביצים לבנות (1%). עד כה לא נערך מחקר מסודר בדבר הגורמים לריבוי הדם בביצים החומות. אולם בפי המומחים ישנן הערכות מספר לכך. יש המעריכים כי הדבר נגרם מרגישות יתר בשחלות הקיימת במינים אלו.

ראה מאמרו של ד"ר אליקום ברמן, אמונת עתיך 63 (תשס"ה), עמ' 66–71.

וייתכן שהתזונה האורגנית, שבה מוזן חלק גדול מהתרנגולות החומות, היא הגורמת לריבוי הדימומים ועוד… בנקודות שיווק שונות מעבירים את הביצים במכונות שיקוף. כדי להסיר כל ביצה בעלת ריקום של אפרוח או נקודות דם. המיון המתבצע בנקודות אלו מפחית את כמות הביצים בעלות כתמי דם המגיעות לשווקים. בביצים חומות צבע הקליפה מקשה על זיהוי הדם שבתוכה, ומשום כך יעילותו של המיון פחותה.

מחמת שכיחותו הגבוהה יחסית של דם בביצים אלו, ממעטים לגדל במדינת ישראל זני תרנגולות המטילות ביצים חומות. ורבים בקהילות היהודיות בחו"ל נמנעים מלצרוך אותן. לאחרונה יש הטוענים כי הכתמים הרבים בביצים החומות אינם כתמי דם, אלא כתמי צבע. ולכן ביצים אלו מותרות בלא בדיקה.

מלבד העובדה שטענה זו אינה מבוססת במחקר המוכיח אותה. וכן שהנחה זו נוגדת את מנהג ישראל בכל הדורות ובדורנו, נראה שאין לה כל משמעות למעשה. משום שחכמים לא אסרו את הכתמים האדומים שבביצה אלא משום שחששו למראית העין. חשש שקיים בכל כתם הנראה כדם.

אף ששיעור הימצאות הדם בביצים החומות עלול להגיע לאחוזים גבוהים. וממילא בדיקתן חמורה יותר מחובת בדיקתן של הביצים הלבנות, מותר להכין מהן ביצים קשות. או להשתמש בביצה שבדיעבד הכינו ממנה מאכל בלא בדיקה, משום שכל איסור הדם שבהן אינו אלא משום 'מראית עין'. ובמצב שהדם אינו ניכר, אין בו איסור.

בדיקת דם בביצים – העולה להלכה:

  1. נהגו ישראל לבדוק את ביצי התרנגולת לפני השימוש בהן. גם בימינו מנהג זה תקף, אך אם נמצא דם בביצה. יש מקלים להסיר את נקודת הדם ולהשתמש בשאר הביצה.
  2. במקרים שבהם אין אפשרות לבדוק את הביצה. כגון: ביצים קשות, או ביצים שהשתמשו בהן בלא בדיקה – הביצה מותרת.
  3. בביצים חומות הדם מצוי יותר, ויש לבודקן ביתר זהירות.

המאמר מאת הרב אליהו חיים פנחסי שליט"א, מחבר הספר "הכשרות למעשה". ומרצה במכון עליה בנושא כשרות, וגם בקורס משגיחי כשרות.

אולי יעניין אותך להמשיך לקרוא » זהירות מביצי זבובים

אולי תרצה לחזור לחלק מסוים במאמר?
פרטי המחבר
הרב אליהו פנחסי
הרב אליהו פנחסי
ראש מחלקת הכשרות במבשרת ציון ורב ק"ק עין חמד ומחה"ס הפופולרי הכשרות, מרצה מומחה ובעל ניסיון בהכשרת משגיחים, ומבודקי מבחני הכשרות ברבנות הראשית, ומחבר הספר הכשרות למעשה, מרבני בית ההוראה של מכון עליה.

השאר תגובה

מאמרים נוספים על כשרות והשגחה
האם מותר לקנות ירקות עלים שאינם נקיים מחרקים, היות ובירקות ללא חרקים [הנקרא גוש קטיף], משתמשים בחומרי הדברה מסוכנים ורעילים למניעת חרקים, והרי…
כלי נגישות
עדכוני המכון
העדכון האחרון מאת מכון עליה
טקס תרומת הבימבולנס ע"י מכון עליה

ביום חמישי (19/01/2023) התקיים טקס תרומת הבימבולנס ע"י מכון עליה וטורה רכבים. התרומה לע"נ הקדוש הבחור אריה שפוצ'ק הי"ד. שנרצח בידי בן עוולה לפני כחודש בפיגוע בכניסה לעיר בירושלים.

לכתבה המלאה לחצו כאן »