הנה בשנת השמיטה עוררו הרבנים שהפרות אוכלות תבן /שחת שהוא ספיחין ואסור באכילה, וא"כ הבהמה מתפטמת ממאכלות אסורות.
וכתב הש"ך [יו"ד סי' ס'] שיש לאסור לשתות חלב של בהמה שנתפטמה כל ימיה במאכלות אסורות, אמנם בנידון דידן יש לדון האם נחשב כ"מאכלות אסורות" ממש, ועוד שבמציאות כמעט בכל המחלבות אין מציאות אחרת, וממילא הוי שעת הדחק [אמנם יש לדון האם נחשב שעת הדחק אף לאכול את כל סוגי מאכלי החלב, או רק מה שצריך באופן ממשי, ולא כל הממתקים החלביים, וצ"ע].
ידוע שבשמיטה תשי"ב הגיע האדמו"ר הדברי יואל מסאטמר זצ"ל לאר"י ועורר ע"ז, והרב מבריסק אמר שמי שמעורר ע"ז יגרום שאנשים יעברו לאכול היתר מכירה, כיוון שיאמרו שאין אפשרות לשמור שמיטה כהלכתה.
אמנם הגרי"ז זצ"ל עצמו לא אכל מאכלי חלב בשמיטה.
ויש לדון בזה משום מסייע בידי עוברי עבירה, שגורם שיצרכו יותר תבואה של ספיחין, וכמו שאוסרים בכל צריכה ממפעל מחלל שבת.
ועוד יש להעיר שאם אוסרים לשתות חלב של בהמה שאוכלת ספיחין, מדוע שלא מעוררים על אכילת בשר שנשחט באר"י, או אכילת עופות שכולם נשחטים באר"י, ואוכלים ספיחין, ובהא הדבר חמור יותר מחלב, כיוון שהבשר עצמו מעורב בו ספיחין, ולא כמו בחלב שאסור רק מדין "כל היוצא מן האסור אסור", ובעופות הדבר קל יותר מבחינה טכנית, שאין כל כך בירוקרטיה לקחת כמות של עופות ולדאוג שיאכלו שחת של שישית או של חו"ל, ובשונה ממשק החלב, שמדובר בעלות של כשמונים מיליון שקלים.
אולי יעניין אותך לקרוא:
רצית לעסוק במקצוע קודש "משגיח כשרות"? אנו במכון עליה מזמינים אותך לקרוא על קורס משגיחי כשרות שלנו, ואף להצטרף לאלפי הבוגרים המוצלחים שלנו.
