חומרי הדברה בירק עלים

האם מותר לקנות ירקות עלים שאינם נקיים מחרקים, היות ובירקות ללא חרקים [הנקרא גוש קטיף], משתמשים בחומרי הדברה מסוכנים ורעילים למניעת חרקים, והרי הם בבחינת "חמירא סכנתא מאיסורא"?
חומרי הדברה בירקות

הכתבה מאת הרב אליהו חיים פנחסי שליט"א
מחבר הספר "הכשרות למעשה"
ומנהל מחלקת הכשרת משגיחי כשרות במכון עליה

האם יש לחשוש מחומרי הדברה בירק עלים

שאלה: האם מותר לקנות ירקות עלים שאינם נקיים מחרקים, היות ובירקות ללא חרקים [הנקרא גוש קטיף], משתמשים בחומרי הדברה מסוכנים ורעילים למניעת חרקים, והרי הם בבחינת "חמירא סכנתא מאיסורא"?

תשובה: זכינו, ובדורנו פותחה השיטה לגידול ירקות ללא חרקים. הראשונים שפיתחו שיטה זו והשתמשו בה לגידול מסחרי היו תושבים מגוש קטיף, לפני למעלה משלושים שנה. כיום יש בשוק עשרות חברות המשווקות תוצרת של ירקות עלים "ללא חרקים".

בירקות עלים "ללא חרקים" ישנם מספר טיפולים שאינם כרוכים רק בהדברה.

  • הדבר המרכזי שבהם, הוא גידול הירקות במבנים סגורים- חממות ובתי רשת, שמחד גיסא מונעות את כניסת החרקים, ומאידך גיסא מאפשרות את האוורור הנצרך לגידול.
  • כמו כן, יש חשיבות גדולה לתברואה הסביבתית ליד החממות, שכן הזנחה בתחום זה מזמינה את החרקים.
  • טכנולוגיה חדשה, בזמן הגידול משתמשים בשואב חרקים, העובר מעל ערוגות הגידול ושואב את החרקים לתוכו.
  • למרות הנזכר לעיל, נאלצים המגדלים להשתמש בחומרי הדברה, כדי להדביר את החרקים אשר נכנסים או מתבססים במבנה הגידול.

השימוש בחומרי הדברה בירקות

יש לציין כי בכל גידול חקלאי (קונבנציונלי או אורגני) נעשה שימוש בחומרי הדברה, וזאת כדי לפגוע במזיקים ובמחלות אשר גורמים לפגיעה בכמות היבול ובאיכותו. לדוגמה, חקלאי המגדל כוסברה בגידול רגיל, משתמש בחומרי הדברה כנגד המזיקים לגידול, כגון תריפסים ואקריות, וכנגד מחלות כגון קימחון, אך זבובי כבול שנמצאים בין עלי הירק אינם מזיקים לגידול, ולכן אינו צריך להדבירם. לעומת זאת חקלאי המגדל ירקות עלים "ללא חרקים" יוסיף טיפול להדברת זבובי הכבול, שכן מבחינה הלכתית אסור לאוכלם.

אולם גידול ירק "ללא חרקים" מתאפיין בחלקות גידול קטנות, אשר מאפשרות מעקב מדויק וקפדני על המתרחש בשטח, והתאמת הטיפות שנצרך בצורה נקודתית. יש מעקב מסודר על ימי ההמתנה הנדרשים מריסוס חומר הדברה ועד לקטיף. אך ירק בגידול רגיל בשטח פתוח, בחלקות גדולות, יש קושי לשמור על ימי ההמתנה הנדרשים מהריסוס ועד הקטיף, עקב הנוחות שבריסוסים אחידים לכל השטח, ללא הבחנה מספקת בין חלקות צעירות לחלקות שלקראת קטיף.

כלומר, ייתכן שניתנים פחות ריסוסים לירק רגיל, אך מפאת חוסר הקפדה על מספר ימי ההמתנה הנדרשים, שאריות החומרים בזמן הקטיף יהיו משמעותיות. [ואכן נתגלו כמויות חומרי הדברה גדולות הרבה מעל המותר לפי התקן].

לעומת זאת לירק עלים ללא חרקים, אולי נצרכים טיפולים כימיים רבים יותר, אך ההקפדה על ימי ההמתנה הנדרשים מביאה לכך שהירק נקטף ללא שאריות חריגות של חומרי הדברה.

בחברה מסודרת (כמו "עלי קטיף" במותג חסלט), מערכת השגחת הכשרות מלווה את הגידול מהשטח ועד הקטיף, ולא רק בודקת את המוצר הסופי. וכך אין נדרשים ריסוסים נוספים עקב אי יעילות של הטיפולים. ובכללם יש בקרה על נושא שאריות חומרי הדברה ומשווקים את המוצרים רק לאחר בדיקה יסודית  ופיקוח חיצוני של חברת "דרך המעבדה" (מאושר ע"י משרד הבריאות). יש לציין, אמנם חלק מהחברות המשווקות תוצרת נקייה מחרקים, רמת שארית חומרי הדברה בתוצרתן היא מעל המותר לפי התקן. אך, רוב החברות המשווקות תוצרת נקייה מחרקים, אין בתוצרתן שאריות חומרי הדברה חריגות.

לסיכום: אין להשתמש בירקות עלים מגידול רגיל שאין עליו פיקוח מחשש חרקים. ואף הירק "ללא חרקים", אין להשתמש בו לפני השרייתו במים וסבון למשך כשלוש דקות ושטיפה היטב תחת זרם מים חזק.

רוצים לדעת יותר על חרקים בירקות? לחצו על הקישור למטה
כיצד למצוא חרקים במאכלים

אולי תרצה לחזור לחלק מסוים במאמר?
פרטי המחבר
הרב אליהו פנחסי
הרב אליהו פנחסי
ראש מחלקת הכשרות במבשרת ציון ורב ק"ק עין חמד ומחה"ס הפופולרי הכשרות, מרצה מומחה ובעל ניסיון בהכשרת משגיחים, ומבודקי מבחני הכשרות ברבנות הראשית, ומחבר הספר הכשרות למעשה, מרבני בית ההוראה של מכון עליה.

2 תגובות

  1. שלום כבוד הרב,

    אני יודעת שלא נהוג לנקוט בשמות ואולי זה בגדר לשון הרע, אבל מאחר שבעלי הביא כוסברה ללא תולעים עם ריח מוזר – כימי – אני רוצה לשאול אם החברה ידועה לרב בתור אחת שלא מקפידה על רמת חומרי הדברה תקינה : מדובר ב-"ברכת קטיף".
    אשמח גם לברר על החברה " קטיף הטבע" אם מוצריהם בטוחים מבחינת כמות חומרי ההדברה.

    הבעיה שבעלי קונה (באשדוד) במקום שבו אין תמיד כוסברה של חסלט.
    עלי לציין שחליתי בעבר במחלה מסוכנת (המחלה) ואני משתדלת מאוד להימנע מכל דבר מזיק מבחינת אוכל.

    תודה כבוד הרב
    שבת שלום
    אביגיל דהן

השאר תגובה

מאמרים נוספים על כשרות והשגחה
הקולה היא משקה פופולרי ברחבי העולם, לעיתים אנו נתקלים במשקה ללא סימן ההכשר המוכר, האם היא כשרה? הנה כל מה שאתה צריך לדעת על…
כלי נגישות
עדכוני המכון
העדכון האחרון מאת מכון עליה
נפתחה קבוצת וואטסאפ לסופרי סת״ם

אם אתם סופרי סת״ם ואתם מעוניינים למכור את המוצרים שלכם, תוכלו לעשות את זה בקבוצת הוואטסאפ הזאת.

גם אם אתם מעוניינים לרכוש תשמישי קדושה מסופרי סת״ם ישירות תוכלו לעשות זאת בקבוצת הוואטסאפ הזאת.

שנה טובה