בית מדרש גבוה להלכה ומעשה

המצווה הנפוצה בקב הנשים זאת ההפרשת חלה, צירפנו פה את כל הנושאים הקשורים להפרשת חלה החל מהמקורות ועד לדינים והשיעורים.

הפרשת חלה

המקור

{יז}  וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: {יח} דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה: {יט} וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיהֹוָה: {כ} רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ: {כא} מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַיהֹוָה תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם: [במדבר טו, יז]

החיוב בארץ ובחוץ לארץ

חיוב הפרשת חלה בארץ ישראל מן התורה הוא רק כאשר רוב ישראל על אדמתן, שנאמר "בבואכם" – בביאת כולכם אמרתי ולא בביאת מקצתכם [נידה מז.]. אולם חז"ל חייבו בהפרשת חלה אף בזמן שרוב ישראל לא נמצאים על אדמתן וכגון בזמנינו.

חוץ לארץ – חייבו חז"ל כדי שלא תשתכח תורת חלה. [רמב"ם ביכורים ה, ז, שו"ע יו"ד שכב, ג, ד, ה]

חיוב ההפרשה הינו רק בחמשת מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון.

שיעור ההפרשה

מן התורה – כלשהוא שנאמר "ראשית". [שו"ע שם סעיף א]

מדרבנן – עיסת נחתום – 1/48 [משום הפסד ממכרו או לפי שעיסתו מרובה ויש בשיעור זה כדי מתנה. ש"ך שם סק"א]

              עיסת בעל הבית – 1/24

בזמנינו – מן הדין כלשהוא, אולם המנהג להפריש כזית. [רמ"א שם סעיף ה]

הבדלים בין חלת הארץ לחלת חו"ל

  • חלת הארץ אין לה היתר באכילה לשום כהן, שהרי אנו טמאי מתים. אולם חלת חו"ל מותרת לכהן קטן מגיל תשע שנים [שלא ראה קרי], או כהן גדול שטבל לקריו. [שו"ע שם]. והאוכל בחו"ל מברך המוציא ואחר כך 'אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציוונו לאכול תרומה'. [רמ"א שם סעיף ה]
  • חלת הארץ חייבים להפריש מן המוקף, והיינו שההפרשה צריכה להיות סמוכה לבצק שממנו מפרישים, אולם חלת חו"ל ניתן להפריש שלא מן המוקף. [שו"ע שכג, א]
  • אם לא הפריש חלה מן העיסה בערב שבת, אינו יכול להפריש חלה בשבת בארץ, אולם בחלת חו"ל ניתן לאכול ללא הפרשת חלה, ולהשאיר מעט בסופו על מנת להפריש ממנו חלה במוצאי שבת. [שו"ע שכג, א]
  • התערבה חלת הארץ בעיסה, בטלה במאה ואחד כדין תרומה, אולם בחלת חו"ל נחלקו הפוסקים: דעת השו"ע [שם] שבטלה ברוב, ואילו הרמ"א חולק וסובר שגם חלת חו"ל בטלה במאה ואחד, או שישאל לחכם על ההפרשה.

גודל העיסה המחייבת בהפרשה

נאמר בתורה "והעומר עשירית האיפה הוא", ודרשו חז"ל [חלה ג, ו] שהוא שיעור להפרשת חלה, שהם חמשת רבעים קמח.

על פי הכלל "אסקלב גודו", איפה שווה 432 ביצים, וממילא עשירית האיפה שווה 43.2 ביצים. וכן פסק השו"ע [שכד, א] "מידה המחזקת מ"ג ביצים וחומש, ממלאים אותה קמח ואותו קמח הוא שיעור חלה". בעניין זה נחלקו הפוסקים:

  • בן איש חי: 2.487 ק"ג קמח מחייב בהפרשת חלה.
  • חזון איש: 2.250 ק"ג
  • הגאון רבי חיים נאה: 1.666 ק"ג קמח. [שיעורי תורה ג, ג עמוד קסח]
  • הגאון רבי עובדיה יוסף: 1.560 ק"ג קמח. [הליכות עולם ח"א עמוד רפה, חזו"ע פסח עמוד קעו]. והטעם הוא, מפני שכתב השו"ע ששיעור הבצק הוא 520 דרה"ם, ושמע ממגידי אמת ששיעור הדרה"ם הינו 3 גרם, וממילא החשבון הוא כאמור.
  • הפרשה ללא ברכה: לדעת החזון איש [שיעורי המצוות אות יט] נכון להחמיר להפריש משיעור 1.200 ק"ג קמח, ולדעת הגר"ח נאה [שיעורי תורה סעיף ד] משיעור של 1.250 ק"ג, ולדעת הגר"מ מאזוז [קדושת הארץ עמוד ח] משיעור של 1.470 ק"ג קמח נכון להחמיר להפריש ללא ברכה.

צירוף עיסות שונות

  • חמשת מיני דגן מצטרפים זה עם זה רק כאשר ערב אותם קמח בקמח. אולם כאשר לש כל אחד לבדו, ואין בו כשיעור ומדבקו למין אחר, אין מצטרפים אלא לפי הסדר הבא:  החיטים – מצטרפים רק עם הכוסמין.  הכוסמין – עם כולם. השעורים – עם כולם חוץ מן החיטים. שיפון – רק עם שעורים וכוסמין. שיבולת שועל – עם שעורים וכוסמין, ולפי הרמב"ם כוסמין, שיבולת שועל ושיפון מצטרפים זה עם זה. [שו"ע שכד, סעיף ב]
  • קב חיטים מצד זה וקב שעורים מצד זה וקב כוסמין באמצע מצטרפים, וצריך להפריש מכל מין ומין. [שו"ע שם ד]
  • עיסת האורז – פטורה.
  • עיסת חיטים ואורז: אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה אע"פ שרובה אורז ואם לא פטורה. [שו"ע שם סעיף ט] ובשאר מינים עם האורז נחלקו הראשונים, עיין בש"ך [סעיף קטן יז]

הדרך לצירוף עיסות

אם ברצונו לדבק עיסות השוות אחת לשניה, כדי להתחייב בהפרשה, יעשה כך:

  • נשיכה: חיבור העיסות זו לזו, שכאשר יפרידו אותם אחת מהשנייה, תישאר חתיכה אחת מהבצק הראשון על הבצק השני, וזו הדרך הכי נכונה. [שו"ע שכה, א]
  • צירוף סל: לאחר האפייה יכניס את החלות לתוך שקית אחת או כלי אחד ויפריש בברכה.
  • כיסוי במפה: כתב השו"ע בשם הטור שזה מועיל כדין צירוף כלי, וכתב הש"ך [סק"ה] שאין חולק בדבר והרי זה מועיל לכתחילה.
  • אין כלי מצרף אלא בתנאי שיש לו בית קיבול, אולם שולחן ללא בית קיבול אינו מצרף. [שו"ע שם]
  • תנור אינו מצרף לשיעור חלה. [רמב"ם שם ו, טז, הגר"א שכה סק"ג, בית יוסף בשם הרשב"א כתב שהוא ספקא דדינא, וכן פסק הגר"ש וואזנר, מבית לוי עמוד תקכד]
  • אם יש בכל עיסה כשיעור הנדרש, ורוצה להפריש מזו על זו, אין צריך לא צירוף כלי ולא נגיעה, וכיוון ששתיהן לפניו מפרישין מזו על זו. [שו"ע שם סעיף ב]

עיסה המקפדת

  • שני בצקים בעלי הרכב שונה, כגון אחד מתוק ואחד מלוח, או אחד רגיל ואחד מתובלן, אינם מצטרפים אפילו ע"י נשיכה, כיוון שמקפידים על כך שלא יתערבו. [תרומת הדשן סימן קפט, שו"ע שכו, א]
  • בצק של שתי נשים, שאין בכל אחת כשיעור, מצטרפים רק כאשר לא מקפידות אחת על השנייה, ואין דעתם להפריד את הבצקים שנדבקו עד לאחר האפייה. [שו"ע שם]

עיסה העשויה להיחלק

הגדרה: בצק שיש בו שיעור חלה, ודעתו לחלק את הבצק לחלקים שאין בהם שיעור חלה לאנשים שונים לפני האפייה – פטורה מהפרשה. ולכן הפתרון הוא, שלפחות אחד מהנשים תאפה את הבצק בשיעור חלה, ואם תרצה, תחלק זאת לאחר האפייה. [שו" שכו, ב]

  • בצק שנעשה על דעת להיחלק, הרי הוא פטור לעולם ואינו מצטרף לעיסה אחרת כדי להתחייב. [שו"ע שכו, ד] ויש חולקים וסוברים שיפריש ללא ברכה. [פרישה שם, ט"ז סק"ד בשם המהרש"ל].
  • עיסת השותפים: חייבת בחלה, אף שדעתם להיחלק לפני האפייה, כיוון שהם שותפים עד לאחר האפייה, הרי זה נחשב על מנת להיחלק לאחר האפייה. [בינת אדם אות ד]
  • נחתום: נחתום שעשה בצק על מנת להיחלק אפילו לפני האפייה, חייב בחלה, שאם לא תימכר יעשה אותה פת. [רמב"ם ביכורים פרק, ו, שו"ע שם, ב]
  • חילוק לזמנים שונים: אף אם לא אופים את כל הבצק כאחת, אלא חלק ממנה עתה וחלק לאחר זמן, וכמו שיש נוהגים שחלק אופים וחלק מקפיאים לערבי שבתות אחרים, חייבת חלה עם ברכה. [מבית לוי עמוד תקכא]

זמן ההפרשה

בזמן חז"ל – היו מפרישים חלה כאשר היה נותן את הקמח במים, מפני שהיו עושים את עיסתן בטהרה, וחששו שמא תיטמא העיסה, ולא תהיה ראויה לכהן. [שו"ע שכז, ב, ש"ך שם סק"ו]

בזמן הזה – טוב להמתין מלהפריש חלה עד לאחר גמר לישה, שתיעשה כל העיסה גוף אחד. [שו"ע שכז, ג]

ברכת ההפרשה

בנוסח הברכה נחלקו הפוסקים [שכח, א]:

  • שולחן ערוך: וציוונו להפריש תרומה.
  • הרמ"א: וציוונו להפריש חלה.
  • המהרש"ל: להפריש תרומה חלה.

לאחר ההפרשה יאמר "הרי זו חלה".

שכח להפריש חלה וברך 'המוציא', ועדיין לא אכל, יברך 'להפריש חלה', ויחתוך חתיכה לשם הפרשה חלה בלי לומר 'הרי זו חלה'. [חזו"א דמאי טו, ה, שהרי זה צורך האכילה]

אם הפריש ללא ברכה אינו יכול לברך. [שו"ע כה, ח]

יש אומרים שבפעם הראשונה שמפריש חלה מברך שהחיינו. [חלת לחם ז, א]

הראוי להפריש

  • רק הבעלים של הבצק או שלוחו יכול להפריש. [שו"ע שכח, ג]
  • קטן אינו יכול להפריש, אולם אם הפריש בזמן שהגיע לעונת הנדרים, הקטן מגיל י"ב שנה ויום אחד, והקטנה בת י"א שנה ויום אחד, הפרשתם חלה.
  • גוי אינו רשאי להפריש. [רמב"ם תרומות ד, א]
  • אין מפרישין חלה ללא רשות בעל העיסה. [שו"ע שם]
  • משגיחי כשרות ושליחים: יכולים להפריש ברשות מבעלי המאפייה, ואם הם שניים מבקש רשות משניהם. [שו"ע שם]
  • אולם אם יודעים שזכות הוא לבעל העיסה, כגון שיש חשש שמא תתקלקל העיסה, מותר ליטול חלה ללא רשותו, כיוון שזכין לאדם שלא בפניו. [רמ"א שם]
  • רק השליח או המשגיח מברך על ההפרשה, וכמו שמצינו בכל המצוות.
  • משרתת שבבית: יכולה ליטול חלה ללא רשות בעל הבית, כיוון שרגילה היא לפעמים שבעלת הבית נותנת לה רשות. [רמ"א שם]
  • שותפים: אחד לא צריך ליטול רשות מהשני כדי להפריש, אולם אחר המפריש צריך ליטול רשות משניהם. [רמ"א שם]

פתרון למשגיח שלא נמצא במאפייה עד סוף היום

אם המשגיח לא נשאר במאפייה עד סוף היום, יפריש חלות נוספות באופן הבא:

ייקח מהעיסה הראשונה מספר עיסות קטנות, שבכל אחת יש כזית, יניח אותם לפי הסדר ויאמר "כל כזית מהעיסות שהפרשתי, יהיה חלה על כל עיסה שתיעשה במשך היום והקמח שיצטרף עמה לפי הסדר" [נוהל כשרות פרק ט עמוד 69]

סוגי העיסות

בלילה רכה [עיסה נוזלית]

  • מתחייבת רק ע"י אפייה בתנור או במחבת [ללא משקה].
  • בלילה כזו, כגון עוגת טורט, יש להפריש לאחר האפייה. [תורת הארץ ד, אות צב]
  • וופלים: פטורים מהפרשה. [שבט הלוי חלק ח סימן רמב, א]
  • לחוח: יש אומרים שאם הוא בעובי דק [1-2 מ"מ] פטור מהפרשה, אולם אם הוא עבה [3-5 מ"מ] חייב בהפרשה.
  • כובאנה: עיסה שבלילתה עבה שאופים אותה בתוך כלי סגור, ומתבשלת גם באדים שיוצאים ממנה, חייבת בחלה עם ברכה. [הגר"ש מחפוד העיד שכך מנהג תימן], ומכל מקום טוב שיאפה חלק מהבצק בתנור, כדי שיתחייב לכל הדעות. [קדושת הארץ לגר"ד טהרני פרק ד, ח]
  • מלאווח: אם מטגנים אותו במחבת ללא שמן, או שנותנים מעט שמן כדי שלא ידבק חייב בחלה, כדין בצק עלים החייב בחלה. אולם אם מטגנים אותו בשמן עמוק פטור מהפרשה. [ובנוהל כשרות מובא, שיפריש ללא ברכה, הואיל וישנו ספק האם הבצק ייאפה].
  • בלינצ'ס או פנקייק: פטורים מהפרשה [קדושת הארץ עמוד כט] ויש מי שמחמיר. [קובץ בית הלל סיוון תשסג עמוד טז]
  • ג'חנון: נחלקו הפוסקים אם דינו כמבושל או אפוי, ועל כן יפרישו ממנו ללא ברכה.
  • סיגרים ופסטלים: אם אופים אותם בתנור יפרישו ללא ברכה, אולם אם מטגנים אותם בשמן עמוק פטורים מהפרשה.
  • קוגל ופשטידות: פטורות מן החלה, שהרי נעשות הן ראויות לאכילה כבר לאחר הבישול, וכל דבר שנגמר ונעשה ראוי לאכילה ע"י הבישול פטור מן החלה. [קדושת הארץ ד, טז]
  • בקלאווה: אם אופים אותם בתנור חייבת בחלה. אולם אם נעשית בבית חרושת ושופכים עליה מרגרינה נמסה לפני הכנסתה לתנור, דינה כדין תבשיל ופטורה מחלה, והמחמיר תבוא עליו ברכה.
  • מופלתה: חייבת בחלה הואיל ואופים אותה על מחבת עם מעט שמן כדי שלא ידבק הבצק למחבת. [קדושת הארץ עמוד כט]

בלילה עבה מטוגנת או מבושלת

  • אם גלגל את הבצק על מנת לבשלו או לטגנו ובאמת עשה כן: נחלקו הראשונים בנידון זה. דעת הר"ש [פרק א, משנה ה] שפטורה מחלה, ודעת רבנו תם [תוספות ברכות לז:] שחייבת. השו"ע [שכט, ג] פסק שפטורה, ואילו הש"ך [שם סק"ד] פסק שפטורה, ועל כן יפריש ללא ברכה.
  • אם גלגל את הבצק על מנת לטגנו ובסוף אפה אותו, או להפך, שגלגל על מנת לאפות ולבסוף טיגנו – חייב בהפרשה.
  • התקנה לעיסות אלו: בשעת הגלגול יתכוון לאפות ממנה אפילו מעט ויאפה [שו"ע שם ד], כי חכמים גזרו שמא ימלך ויאפה ממנו שיעור חלה, ולכן יברך על הפרשה זו. [ש"ך שם סק"ו בשם הב"ח]

עיסה שנילושה במי פירות

בעניין זה נחלקו הראשונים: דעת הרמב"ם [שם פרק ו] שחייבת, ודעת הרא"ש שפטורה. השולחן ערוך [סעיף ט] פסק שחייבת, אולם הש"ך [סק"ט] כתב, שהואיל והרא"ש פוטר והברטנורא הסתפק בדבר, יפריש ללא ברכה.

עיסה שנילושה במי פירות [שאינם משבעה משקים]

הנה ידוע שישנם שבעה משקים המכשירים לקבל טומאה: יין, דבש, שמן, חלב, טל, דם ומים, והסימן למשקים אלו הוא י"ד שח"ט ד"ם. והנה אם לא יתנו בבצק אחד מן המשקים הללו, תהיה העיסה טהורה, ואסרה התורה לשרוף חלה טהורה. ועל כן כתב השולחן ערוך [סעיף י] "יש להיזהר מללוש במי פירות שאינם משבעה משקים, אלא אם כן יערב עמהם אחד משבעה משקים". וכתב הרמ"א, שבדיעבד אם עבר ולש ללא אחד משבעה משקים, לא ישרוף את החלה אלא יתן אותה לכהן קטן.

עיסת גויים

  • עיסת עובד כוכבים פטורה מהפרשה, והטעם הוא שנאמר "עריסותיכם" ולא של עובד כוכבים, ואפילו אם יהודי לש את הבצק פטורה מהפרשה. [שו"ע של, א]
  • אם הגוי נתן במתנה בצק ליהודי: אם גלגלה לפני שנתנה לו פטורה, ואם גלגלה לאחר שנתנה לו חייבת. [שו"ע שם]
  • עיסת השותפים חייבת. [שם ב]
  • גוי וישראל שותפים בעיסה: אם אין בחלקו של היהודי שיעור החייב בהפרשה פטורה, ואם יש בה שיעור החייב בהפרשה חייבת, ואם ספק חייבת כי ספק איסור לחומרא. [שו"ע שם סעיף ד, ש"ך סק"ח]
  • העושה עיסה לבהמה ולחיה פטור. [שם סעיף ח]
  • עיסת הכלבים: אם הרועים אוכלים ממנה חייבת ואם לא פטורה, ודווקא שניכר בה שהיא עשויה לכלבים, כגון שאינה ערוכה כצורת לחם, אולם אם היא עשויה כצורת לחם חייבת. [סעיף ט]

הפרשה בשבת

  • אסור להפריש בשבת ויום טוב. [שו"ע או"ח שלט, ד] הטעם הוא מפני שדומה למקדיש ומשום איסור מתקן.
  • אם שכח להפריש: בארץ ישראל אסורה באכילה עד מוצאי שבת, ובחוץ לארץ מותרת באכילה ובמוצאי שבת יפריש.
  • אם הפרישו בשבת: במזיד – אסורה החלה באכילה לו ולאחרים עד מוצאי שבת. בשוגג – מותרת באכילה מיד אפילו לו. [משנ"ב שלט, כה]
  • בין השמשות: בארץ ישראל מותר להפריש, בחוץ לארץ אסור, כיוון שאפשר לאכול ולהפריש אחר השבת. [מגן אברהם רסא, ב]

לאחר ההפרשה

  • נוהגים לשרוף את החלה באש, שהרי דינה כתרומה ואסורה לכוהנים וכל שכן לזרים.
  • יש נוהגים לשרוף את החלה בתנור, אולם יש מחמירים בדבר שלא יבלע התנור מן החלה וייאסר.
  • כאשר אי אפשר לשרוף, עדיף לעטוף את החלה בשתי עטיפות ולהניחה באשפה, כי בימינו שורפים לבסוף את האשפה וממילא מקיימים בזה מצוות שרפה.

בצק עם חלב

הדין: אסור לאפות לחם או מיני מאפה אחרים עם חלב, שמא יבואו לאוכלה עם בשר.[שו"ע צז, א]

מותר באופנים הבאים:

  • אם שינה את צורת הפת שתהיה ניכרת בכך שהיא חלבית. [ומפני כך נוהגים לאפות את הבורקס החלבי בצורת משולש]
  • אם היה דבר מועט שיהיה נאכל בבת אחת, והיינו בסעודה אחת. [שם]

פרטי המחבר

השאר תגובה

קטגוריות
פוסטים אחרונים
הקורסים ב'מכון עליה'

הידעת!

מתעניין באחד הקורסים שלנו?

בחר בקורס שמעניין אותך והכנס שם וטלפון ואנו נחזור אליך.

רוצה להיות בן 'עליה'?

בוא והצטרף לאלפי בוגרינו שהשתלבו במקצוע תורני

מכון עליה
מהלכה למעשה
אלפי מאמרים, דרשות, והלכות שנכתבו על ידי מיטב רבני המכון, בפינה זו יש מידע בכל הנושאים הנלמדים ב'מכון עליה', פינה זו מיועדת לכלל הגולשים באתר ובעיקר כדי לתת מענה בכל החומר הנלמד עבור בוגרי המכון, בנוסף אנו נעלה מידי יום כל מיני חדשות מעניינות והגיגים הלכתיים מעניינים מאוד.
חדש באתר!
מאמרים נוספים
כתיבת סת"ם
הרב רפאל שוורץ

המדריך לרכישת תפילין!

המדריך לרכישת  תפילין: רבים הם האבות שבנם בכורם מתקרב לגיל מצוות,  ולא בקיאים בדרך ובצורה שבו ירכשו לבנם את התפילין בפעם הראשונה , אז יש

קרא עוד »
חושב להירשם?
עכשיו זה הזמן המתאים!

אנו במכון עליה מאמינים בך והחלטנו להעניק לך את כל הציוד המקצועי הנדרש לעבודה בפועל במתנה!
לך נשאר רק ללמוד.
מהר להירשם המתנות הם לזמן מוגבל!

ערכת שוחט מהודרת

בשווי 1,900₪ במתנה
למשתתפים בקורס שחיטה

שולחן מקצועי וערכת סופרים

בשווי 1,750₪ במתנה
למשתתפים בקורס סופרי סת"ם

תיק כלי מילה מהודר למוהל

בשווי 1,850₪ במתנה
למשתתפים בקורס מוהלים

שולחן אור וספרי לימוד

בשווי 400₪ במתנה
למשתתפים בקורס משגיחי כשרות
ימים
שעות
דקות
שניות
הרשמה לקורסים לחרדים