אנחנו רגילים לקבל את העוף/בשר לצלחת , אבל התהליך עד ההגעה לצלחת ארוכה, ומלאה בפעולות רבות .
בזמננו היום שכל האוכל תעשייתי, צורת הגידול של העופות שונה לגמרי מהעבר, לתרנגולים מוזרק כבר כשהם אפרוחים, הורמוני גדילה , כדי לחסוך בהוצאות הגידול היקרות.
תהליך השחיטה של עוף במשחטה , עובדת כמו שעון , לכל עובד יש את התפקיד שלו , יש את העובד שמביא את העוף לשוחט בצורה של תפיסה דרך הכנפיים , והשוחט מעביר את הסכין בגרונו, כשהמטרה היא לחתוך את הקנה והוושט, ללא שהיה כלל . ( במידה והיה שהיה בחיתוך העוף טרף ).
במשחטות התהליך עובד בצורה מהירה, ויש משחטות ששוחטים כמות גדולה של עופות בדקה , היום לכל בד"ץ יש את רף העופות לשחיטה בדקה , וככל שמצטמצם יותר נחשב לכשר יותר, כי יש זמן לבדיקה יותר .
בבהמות התהליך דומה ששם הוא תהליך איטי יותר, שוטפים את אזור השחיטה, ותופסים את הבהמה שלא תזוז , (במקומות מסוימים אף קושרים את הרגליים) ובסכין גדולה יותר שוחטים .
קודם לשחיטה , ישנו תהליך של הכנת הסכין לשחיטה או כפי שנקרא: העמדת הסכין. לפי ההלכה הסכין צריכה להיות חלקה ללא שום פגימה אפילו קטנה , ולצורך כך יש צורך העמדת הסכין ע"י השחזתה באבנים המיועדות לכך , במשחטה יש תפקיד שנקרא בודק סכינים , שתפקידו לאשר כי הסכינים חלקים וכשרים לשחיטה .
לאחר השחיטה בעוף יש את תהליך הבדיקה, לראות שהעוף לא טרף , ובודקים ברגל את צומת הגידים וכו'.. ( נושא הבדיקות הינו נושא נפרד ואכמ"ל )
לאחר הניקוי של העוף הוא עובר לתהליך של מליחה, ע"מ להוציא את כל הדם , משתמשים במלח גס ומשרים את העוף בתוך מלח ,ואח"כ במים .
את הכבד לא ממליחים כי כולו מלא בדם , האפשרות לאוכלו היא רק ע"י צלייה על אש , תוך 3 ימים . לאחר 3 ימים, אפשר לאכול רק ע"י צלייה ללא אפשרות בישול אח"כ .
בבהמות התהליך המורכב הוא יותר, זה לאחר השחיטה, יש כ"כ הרבה דברים שצריך לשים לב אליהם כגון : בדיקת הריאה , סירכות , פירכוס וכדו'.. ( הדינים הינם רבים ואכמ"ל ).
בבהמה יש את כל החלק האחורי של הבהמה , שצריך ניקור , מלאכת הניקור היא להפריד את החלב מהבשר, החלב הוא גושים שמנוניים כמו שומן רק שמתפוררים ביד . מלאכה הזאת מצריכה דיוק רב .
בני אשכנז כיון שאין להם מוסרת ניקור , נוהגים שלא לאכול את חלקה האחורי של הבהמה.
