הג"ר רפאל סויד שליט"א
ראש כולל "שערי דעה"
מח"ס מנחת רפאל
בעניין כשרות החלב בזמננו
יש לעיין איך מותר לשתות חלב בזמננו, מאחר והסטטיסטיקה אומרת שיש עשרות אחוזים של טריפות מבין הפרות, ואמנם כשחולבים פרה אחת יש עליה רוב, שרוב בהמות אינן טרפות, אולם כשכל החלב נמצא במיכל אחד, הרי מדובר בתערובת של לח בלח, וא"כ בעינן פי שישים כדי להתיר משום ביטול ברוב, ואין פי שישים חלב כשר?
ובשונה מבעבר שלא חלבו את כל החלב למיכל גדול, אלא חלבו כל פרה ופרה בפני עצמה, ומחמת קוצר הגיליון לא ניכנס לכל עניין הסטטיסטיקה בהלכה האם הולכים אחריה, או לכל הפחות חוששים לה, אולם נאמר שאפילו אם הולכים אחר הסטטיסטיקה, מ"מ יש להקל בזה, מכיוון שכל מה שהכרענו על כל פרה ופרה בפני עצמה שהיא כשרה, אין דנים שוב מחדש לאחר שהדבר התערב.
ויש להביא ראיה ליסוד זה, שבמקרה של תשע חנויות מוכרת בשר כשר ואחת מוכרת בשר נבלה, שבבשר הנמצא אזלינן בתר רובא,
הוא הדין בחמישים ואחד חנויות כשרות כנגד ארבעים ותשע שמוכרות בשר טרפה, והלא בתוך חמישים ואחד האחוזים של הכשרות ישנם טרפות שלא בודקים אותם רק מדין רוב, ואם נצרף את מיעוט הטרפות בתוך הכשרות, לא יהיה רוב כשרות, ומזה מוכח שלא חוזרים ודנים את הדבר לאחר שהכשרנו אותו מדין רוב.
ולמעשה כולם שותים חלב ואין פוצה פה ומצפצף, ואמנם ידוע שהגר"צ שכטר שליט"א מארה"ב אינו שותה חלב, עקב קושיא זו, אולם הגרי"ש אלישיב זצ"ל ביטל את הטענה מכל וכל, ואף לא הסכים לדון בזה, ואמר שכל הנדון בזה למעשה הוא ביטול תורה [כלומר שע"כ אין לדון האם מותר, אלא למה מותר]
וראיתי בספר דברי יעקב להג"ר יעקב עדס שליט"א [חולין טהרות עמ' רמ"ו] שכתב ששאל את השאלה על כשרות החלב בשנת תשנ"ז את הגר"י ברטלר זצ"ל, והוסיף דהא דעת רש"י שמין במינו לא בטל אפילו באלף, ואמר שאכן לדעת רש"י אסור לשתות חלב כיום, ומסתמכים על שאר הראשונים דפליגי על רש"י.
והביא ששאל את הגר"ח קניבסקי שליט"א, ואמר שהידיעה על הפרות שהם טריפות, אינה נחשבת ידיעה, והיינו משום שלא חושש לסטטיסטיקה, וכן שמעתי מהגאון רבי יצחק קורלנסקי בקיץ תשע"ז כששאל את הגרח"ק את השאלה על העברת מתים במנהרות, האם יש לחוש שמטמאים כהנים, וגם על זה אמר הגר"ח שאין לחוש.
ולכאו' מצד "קמא קמא בטיל" נמי לא שייך למימר הכי, שהרי הסטטיסטיקה קובעת שמעולם לא היה פי שישים נגד הטריפה, אך ראיתי בספר אפיקי אייל (עמ' שלח הע' 345) שתי' כן, ויש לבאר את הדברים ולומר כך, דאמנם הסטטיסטיקה אומרת שאחרי שחלבנו עשר פרות אחת מהם היא טריפה, מ"מ בפעולת החליבה הרי כשנכנסת הטיפה הראשונה מהפרה הטריפה למיכל הרי היא בטילה בשישים, וכן הלאה, אולם יש להוכיח שלא כדברי האפיקי אייל מדברי הרמ"א (יו"ד סי' צ"ט ס"ו) שכתב וז"ל: איסור שנתבטל כגון שהיה שישים כנגדו ונתווסף בו אח"כ מן האיסור הראשון חוזר וניעור ונאסר לא שנא מין במינו לא שנא מין בשאינו מינו, לא שנא לח ולא שנא יבש, לא שנא נודע בינתיים וכו', עכ"ל.
ומקור דברי הרמ"א מהרא"י בהגהות שערי דורא (סי' ל"ט אות א') בשם ראבי"ה (פסחים סי' תי"ט), רא"ש (חולין פ"ז סי' ל"ז), תוס' בע"ז (עד, א ד"ה כ), רמב"ן (שם ד"ה אלא ודאי), ר"ן (שם לו, א), רשב"א (תורת הבית הארוך בית ד' שער ב'), ולפ"ז בכה"ג בענין החלב ל"ש למימר קמא קמא בטיל, ודו"ק.
מעניין אותך נושא הכשרות? אנו מזמינים אותך לקרוא על הקורס משגיחי הכשרות המוביל בעולם של מכון עליה. למידע נוסף על קורס משגיחי כשרות »
אולי יעניין אותך לקרוא:
