לפני עשרים שנה התעורר פולמוס בנושא צורת כתיבת הנביאים על הקלף, שהמסורת בידינו היא מהספר בן אשר, שעליו סמך הרמב"ם.
בזמנו טענו החוקרים שהתברר להם שהיה קראי, ודבר זה עורר פולמוס עז, וכפי שמבואר להלן, גדולי הדור, ובראשם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, דחו את טענות החוקרים, וסירבו לייחס להם משקל.
וכך כתבו גדולי הרבנים במכתבם, ה"ה מרנן ראש הישיבה הגרמ"י ליפקוביץ, פוסק הדור הגר"נ קרליץ , הגאב"ד הגר"ש רוזנברג, הגר"צ רוטברג, והגר"ד שמידל זצ"ל ויבדלח"א מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א
וז"ל:
א. אין מסורת מקובלת באשכנז בנביאים וד' מגילות.
ב. המסורת היחידה מדור דור כהנ"ל, היא מסורת חלב [ארם צובה] שהכתר המפורסם שלהם, הוא הספר שהגיהו בן אשר שעליו סמך הרמב"ם, והיא מסורת מבוססת מזה כחמש מאות שנה עד היום, והסימנים הרבים המאשרים מסורת זו שהביא הרב ד. יצחקי בספר "אשרנו" נראים נכונים.
ג. בדבר טענות הקראות שהעלו החוקרים בקשר לבן אשר וכתר ארם צובה, לא יעלה על הדעת להוציא מסורת מקימת מחזקתה, עפ"י טענות חוקרים כאלו, שדרכם מאז ומתמיד להטיל מום בקדשי שמים, על סמך ראיות והשערות מפוקפקות, וכידוע עשו זה במזיד כדרכם. בנושא זה שמוכר רק ליחידים, בקל אפשר להטעות, מי שאינו רגיל בו, וליודעי דבר אדרבה הראיות לסתור הן עצמן הראיות לקיום הדבר, והבא לדון על הנושא אם אינו בקי במכמניו, עלול לצאת משפט מעוקל מתחת ידיו, ובפרט אם הוצגו לפניו רק חצאי דברים.
(בשולי הדברים נציין כי הרמב"ם סומך את ידיו ללא היסוס על הכתר שהגיה בן אשר, ומבסס עליו את דבריו ביחס לנוסח התורה. הרמב"ם אף משבח את בן אשר ומהלל אותו רבות. כיוון שהרמב"ם ידוע במלחמתו העזה בקראים יש הסוברים שלא ייתכן שהיה מתייחס אליו כך, ללא כל הסתייגות מהיותו קראי.
וכן לא ידוע שבטבריה הייתה קהילה קראית. לעומת זאת, ידוע שהיה שם יישוב רבני גדול, ואף הרס"ג התגורר שם מספר שנים. לכן, מניחים שאם הייתה שם קהילה קראית (ועוד קהילה מרכזית של בעלי מסורה מרכזיים), היו צריכים לשמוע עליהם משהו.)
