מצוות תפילין היא מן המצוות החמורות שבתורה, וגדרי כשרותן מדויקים ודקים מאוד. לעיתים פגם קל שאינו מורגש לעין בלתי מקצועית עלול להשליך על כשרות התפילין, ולעיתים דווקא חשש שנראה חמור – אינו פוסל כלל. משום כך נדרשת הבחנה ברורה בין פסול גמור, פסול מספק, הידור בעלמא או פגם אסתטי בלבד.
במאמר זה נבאר את עיקרי הדינים הנוגעים לבתי התפילין, לריבוען, לצביעתן ולרצועותיהן, ונעמוד על המצבים שבהם יש מקום לחשש פסול, לעומת מקרים שבהם אין לפסול אלא יש לתקן בלבד.
פגמים הנוצרים בשימוש יומיומי
גם תפילין שנעשו מתחילתן כהלכה עלולות להיפגם עם השנים. שימוש יומיומי, זיעה, חיכוך בבגד, נפילה על הרצפה או מכה בשולחן – כל אלו עשויים להשפיע על שלמות הבית או הרצועות.
עם זאת, אין כל פגם גורר פסול. ההלכה מבחינה בין שינוי המפקיע את עצם צורת הבית או הרצועה, לבין שחיקה חיצונית שאינה משנה את מהותן.
דין הריבוע – עיקר גדול בכשרות הבתים
בתי התפילין, הן של יד והן של ראש, צריכים להיות מרובעים. הריבוע נדרש הן בגוף הבית, הן בתיתורא והן במעברתא, ובאופן שמידות האלכסון תהיינה שוות.
אם נשתנה הריבוע באופן שניכר לעין שאין כאן עוד צורת ריבוע – הרי זה פוסל. אולם אם נשחקו הזוויות מעט מחמת חיכוך מתמיד, ועדיין ניכר לעין שהבית עומד בצורת ריבוע, יש מקום להקל, ובלבד שלא נשתנתה צורתו באופן משמעותי.
לכתחילה ראוי לרבע מחדש בתים שנשחקו, ובוודאי אם השחיקה ניכרת לעין. אולם אין למהר לפסול כל עיגול קל בקצה הזווית כל עוד צורת הריבוע עומדת בעינה.
קילוף צבע מהבתים
הבתים צריכים להיות שחורים. עם זאת, יש להבחין בין גוף הבית לבין שכבת הצבע החיצונית.
אם גוף הבית עצמו מרובע ושלם, ורק שכבת הצבע נתקלפה מעט – אין בכך בהכרח פסול. הצבע אינו יוצר את הריבוע אלא מגלהו. לפיכך, קילוף שטחי שאינו משנה את מבנה הבית אינו פוסל מצד עצם הריבוע.
אמנם אם מחמת הקילוף נראית צורת הבית כפגומה או שאינו נראה עוד כריבוע, יש מקום לחשש ויש להראותו לבקיאים.
צביעת הבתים והרצועות
הרצועות צריכות להיות שחורות בצדן החיצון. אם נתקלף הצבע באופן שהרצועה אינה נראית שחורה – יש לתקנה.
בדרך כלל אין צורך להחליף את הרצועה כולה, ודי בצביעה מחודשת בצבע הראוי לכך. אולם אם הרצועה עצמה נשחקה, נסדקה או נקרעה – יש לבחון את מצבה.
לעניין הבתים, לכתחילה ראוי להשתמש בצבע הראוי לכך. בדיעבד, אם נצבעו בצבע שאינו מן המובחר אך אין בו איסור מצד עצמו – אין לפסול מחמת זה בלבד.
רצועות תפילין – שחיקה וקריעה
רצועה שנשחקה מחמת שימוש עד שנחלשה, או שנתקצרה באופן משמעותי – יש להחליפה.
אם נקרעה הרצועה אך ניתן לקשרה באופן שנותר שיעור הרצועה הראוי, אין הדבר פוסל בהכרח, ויש לדון בכל מקרה לגופו.
ראוי למי שמקפיד במצוותיו לבדוק את מצב הרצועות אחת לתקופה, שכן שחיקה מתמשכת עלולה להביא לפסול מבלי שהדבר יורגש.
עור הבתים
בתי התפילין והתיתורא צריכים להיעשות מעור בהמה כשרה, ולעשייתם נדרש כוונה לשם קדושת תפילין. אם נעשו כדין מעיקרם – אין לפוסלם מחמת הידור חסר בלבד.
יש הנוהגים להדר בעורות מהודרים יותר, אך אין כל חיסרון בהכשר התפילין כאשר נעשו מעור כשר כהלכה.
חשש למוצרים שאינם מפוקחים
לצערנו מצויים מקרים שבהם תפילין נמכרות ללא פיקוח ראוי, ולעיתים מתגלים ליקויים חמורים – החל מפגמים בפרשיות ועד בתים שאינם בנויים כהלכה.
יש להקפיד לרכוש תפילין ממקום שיש עליו פיקוח תורני מוסמך, ולדאוג לבדיקה תקופתית על ידי אנשי מקצוע הבקיאים בהלכות אלו.
מתי יש למהר לבדיקה?
תפילין שנפלו מגובה, נרטבו, נחשפו לחום קיצוני או קיבלו מכה משמעותית – ראוי להראותן לבדיקה.
כמו כן, אם ניכר שינוי בצורת הבית, התרופפות בתפירה, קילוף משמעותי או קרע ברצועה – אין לדחות את הבדיקה.
אחריות ומקצועיות בעולם הסת"ם
עולם התפילין דורש בקיאות גדולה הן בכתיבה והן בבניית הבתים ובריבועם. מי שחפץ לעסוק במלאכה קדושה זו נדרש להכשרה מסודרת ומעמיקה.
מי שמעוניין להעמיק בהלכות ובמעשה הכתיבה יכול ללמוד על קורס סופר סת"ם של מכון עליה, שבו נלמדים דיני הכתיבה, בדיקת הפרשיות והעמדתן כהלכה.
וכן מי שחפץ לעסוק בשיקום וריבוע הבתים, בתיקון תפירות ובהחלפת רצועות כדת וכדין, יכול לעיין בפרטי קורס משפצי תפילין, העוסק בדיני הריבוע, הצביעה והמבנה הפנימי של הבתים.
לסיום, הלכות תפילין מדויקות ואין לפסוק בהן על פי התרשמות חיצונית בלבד. לעיתים הפגם חמור ואינו נראה, ולעיתים החשש נראה גדול ואינו אלא הידור.
לפיכך, כל ספק בכשרות התפילין יש לבררו אצל הבקיאים בדבר.
* האמור לעיל נכתב בדרך כללית לצורך הסברה ואינו מהווה פסיקה הלכתית למעשה. בכל מקרה של ספק או שאלה מעשית בדיני תפילין יש לפנות לרב מורה הוראה או לבקיא מומחה בתחום, ולקבל הכרעה לפי פרטי המקרה.
