כל דיני צליית הכבד, ואופן אכילתו לפי כל השיטות

קורס ניקור

צליית הכבד

הקדמה

צליית כבד, בין של בהמה ובין של עוף, דמו רב ביותר, ועל כן אין להכשירו כשאר בשר אלא רק בצלייה על האש. [שו"ע עג, א] ועל כן אע"פ שאסור להשהות בשר ג' ימים ללא מליחה, מותר להשהות כבד ג' ימים עד הצלייה, אם אינו מתכוון לבשלו לאחר צלייתו. [פת"ש סט, כו]

ההכנה לצלייה

  • לפני הצלייה, חותכו שתי וערב ומניח חיתוכו למטה, והוא הדין שיכול לנקב הרבה פעמים את הכבד בסכין. [שו"ע ורמ"א שם]
  • לשיטת השו"ע אין חיוב להדיח את הכבד לפני הצלייה, אך הרמ"א [עו, ב] כתב שנהגו להדיח את הכבד במים לפני צלייתו.
  • יש נוהגים, שכאשר מניחים את הכבד על האש לצלייה, מפזרים עליו קצת מלח, אך צריך ליזהר שלא ימלחו אותו כשאר בשר, כדי שלא יבואו לבשלו עם בשר. [רמ"א עג, ה, ש"ך ס"ק טז]
  • כבד קפוא: יש סוברים שמותר לצלותו כך כשהוא קפוא, כי חום האש יפשיר את הכבד. [שבט הקהתי ה, קלא] ויש מחמירים להפשירו לפני צלייתו. אך צריך ליזהר מאוד, שאין להכניסו למים רותחים או למיקרוגל כדי להפשירו, מפני שאז מתבשל הכבד בתוך דמו ונאסר באכילה. [רמ"א סח, יא] אך במים פושרים מותר להפשירו. [ישיב משה יו"ד ג]

שלב הצלייה

  • צולים את הכבד על גבי רשת או כשהוא תחוב בשיפוד, כדי שיהיה מקום לדם לזוב. ומתחת לכבד יהיו גחלים לוחשות או גוף חימום חשמלי בוער.
  • לכתחילה אין להפוך את השיפוד בשעת הצלייה, אלא להשאירו עד שיזוב כל הדם מצדו האחד ואז יוכל להופכו לצד השני, ובדיעבד אין לחוש. [רמ"א עו, ב] ויש מתירים אפילו לכתחילה להפוך את השיפוד בשעת הצלייה וכן המנהג. [יביע אומר ה, ה]
  • אסור לצלות בשר או כבד כשהם עטופים בבצק, כי הבצק מעכב את הדם מלצאת בשעת הצלייה. [שו"ע עח, א] וכן אין לצלות כבד או בשר העטופים בנייר כסף וכדומה, כי הם מעכבים את הדם מלצאת, וכאילו הכבד נצלה בכלי שאינו מנוקב, ואפילו כנייר כסף מנוקב אין לצלות כי החורים נסתמים ע"י הדם. [כף החיים שם אות ו]
  • שיעור הצלייה: הוא עד שיהיה ראוי לאכילה ע"י הצלייה והיינו חצי צלייה. [רמ"א עו, ב] ואם נתייבש ונתקשה מבחוץ ולא נוטף ממנו דם או ציר, סימן הוא שנצלה כדין.
  • דם הנוטף בשעת הצלייה: אסור ואוסר כל דבר שנופל עליו והכלי חייב בהגעלה. [כף החיים עו, מט]
  • צליית כבד עם בשר: אסור לצלות כבד ובשר ביחד, מפני שהכבד פולט יותר דם מהבשר, והוא יכול להיבלע בבשר שכבר פלט דמו, וכן אין לצלות כבד עם בשר בשיפוד אחד, אפילו שהכבד למטה והבשר למעלה, כי פעמים שמגביהים את השיפוד ונהפך העליון לתחתון, ונמצא שהבשר למטה והכבד למעלה, ובדיעבד אם נצלה עמו מותר.  [שו"ע עג, ד]
  • צליית כבד עם ירקות: אין לצלות כבד עם ירקות [באר היטב עז], ויש מתירים אף לכתחילה לצלות בשר עם ירקות בשיפוד, שאף אם יבלעו מן הדם, כבולעו כך פולטו. [יביע אומר חלק ה, ה]
  • צליית כמה כבדים ביחד: הדרך הטובה היותר לצליית הכבד היא בפרוסות דקות על האש. ומן הדין מותר לצלות כמות גדולה של כבדים בבת אחת, אך צריך ליזהר שלא להניח כבד אחת על גבי חברתה. [מנחת יצחק ה, יז]
  • כלי החיתוך: לשיטת השו"ע [עו, ד] מותר לחתוך כבד או בשר על האש בסכין ואין לחוש מבליעת הדם, אולם לשיטת הרמ"א [שם] לכתחילה נוהגים ליזהר בזה ואין חותכים את הבשר והכבד בשעת הצלייה, ועל כן מייחדים סכין ומזלג לצורך זה. בדיעבד אם חתכו בסכין אחרת, כתבו האחרונים שיש ללבנו באש. [ט"ז וש"ך שם]
  • רשת הצלייה והשיפוד: לשיטת הרמ"א הנ"ל צריך גם ללבן את הרשת בין צלייה לצלייה, אך יש מקילין בדבר היות ואין הכבד דחוק ברשת כמו בשיפוד. [דובב מישרים בקובץ הפרדס שנה כה, פח חלקת יעקב חלק ב, קלג, מבית לוי עמוד סה]
  • כבד שלא נצלה ונתבשל: לשיטת השו"ע [עג, א] בסתם – הכבד מותר, היות והוא טרוד לפלוט דם אינו בולע ויש מי שאוסר, אולם והקדרה אסורה. והרמ"א כתב שנוהגים כשיטת האוסרים אפילו אם מלחו את הכבד לפני הבישול.

לאחר הצלייה

לאחר הצלייה, אם רוצים לטגן או לבשל את הכבד, יש נוהגים לשטוף את הכבד במים לפני הבישול משום מראית העין, שהרי ע"י הבישול יתאדם התבשיל ויהיה  נראה כאילו יש בו דם, אולם בדיעבד אם לא שטפו את הכבד מותר. [רמ"א עג, א ש"ך סק"ה]

כבד ששהה ג' ימים ללא צלייה

מותר להשהות כבד ג' ימים ללא צלייה.

אם שהה הכבד ג' ימים ללא צלייה, נחלקו האחרונים אם מותר לבשלו לאחר הצלייה:

יש אוסרים [פת"ש סט, כו בשם חמודי דניאל, צמח צדק קכא, פרי חדש עג, ט מנחת יעקב כלל ד אות ג, מבית לוי עמוד סג]

ויש מתירים [שער אפרים פח, מטה יהונתן סט, יב , יחוה דעת ו, מו]

ואם היה הכבד בהקפאה מותר אף לכתחילה לבשלו לאחר הצלייה, כי ע"י ההקפאה אין כל חשש שנתייבש הדם בתוכם. [ערוך השולחן סט, עט, עמק הלכה יו"ד כא, יד יהודה סט, נט, יחוה דעת שם]

צליית כבד במכשירים חשמליים

הבעיות העיקריות בצליית כבד בתנור הם: הדם נוטף בתוך כלי אטום, והאדים עולים ואוסרים את הכבד. כמו כן, האש לא באה מתחת לכבד אלא מעליו.

ועל כן כתבו הפוסקים להתיר את הצלייה בתנור בתנאים הבאים [משנה הלכות ו, קלב, דעת סופר יו"ד יג, קובץ הפרדס שנה כה לג, ציץ אליעזר יא, נג, שערי הלכה- אפרתי סימן א, ועיין בקובץ 'הכשרות במטבח המודרני' במאמרו של הגר"א בקשי דורון]:

  • חימום התנור היטב לפני הכנסת הכבד.
  • להשאיר את דלת התנור פתוחה או פתח אוורור אחר.
  • יש להניח את הכבד על גבי רשת כדי שיהיה מקום לדב לזוב.
  • יש להניח תבניות מתחת הכבד לקליטת הדם, ורצוי שיהיה מים באותה תבנית, כדי שיתבטל הדם במים ולא יאסור את התבנית.
  • להקפיד על רווח בין הרשת לתבנית, על מנת שלא ייגע הכבד בתבנית, ורצוי שיהיה נייר כסף באותה תבנית.
  • יש להכשיר את הרשת והתבנית שבאו במגע עם הדם לאחר הצלייה.

סיר חשמלי [ברוילר]

תיאור: דומה לסיר רגיל עם מכסה עליון, שבו נתונים חוטי חשמל, ובהפעלתו מתלהטים החוטים ומחממים את האוכל שבסיר. בנוסף, בתחתית הסיר מותקנת רשת ברזל שעליה מניחים את הכבד או הבשר לצלייה, והדם נוטף לצדדי הסיר.

הפוסקים דנו בסיר זה:

אם יש רווח בין רשת הצלייה למגש שמתחתיו – מותר.

אם אין רווח בין רשת הצלייה למגש שמתחתיו – הרי זה דומה למולח בכלי שאינו מנוקב, ובעל ציץ אליעזר [יא, נג] דן בזה להתיר, עיין שם באריכות.

אין הבדל אם גוף החימום נמצא מתחת לכבד ובין אם גופי החימום למעלה והכבדים מונחים מתחתם. [שבט הלוי ו, קז שהרי קל וחומר הוא ממליחה]

שיפוד המסתובב מול האש [שווארמה]

יש מתירים לצלות בזה מעיקר הדין, ומן המובחר לצלות על מכשיר שהשיפוד איננו מתגלגל, וכן שיש רווח בין הרשת או החוט לבין הטס שמתחתיו, שהדם נוזל שם באופן שהכבדים אינם נוגעים בדם הנוטף [ציץ אליעזר שם]. ויש מחמירים שלא לצלות במכשירים אלו. [לב איברא, ישועות יעקב א, מז, קניין תורה כד]

הערה: יש לציין, שברוב המסעדות היום, צולים את הבשר רק לאחר הכשרתו.

צליית כבד במיקרו-גל

יש מתירים לצלות במיקרו-גל, בתנאי שיש מקום לדם לזוב, ולא יבשלו אותו לאחר הצלייה. [הגרב"צ אבא שאול בתשובה, ילקוט יוסף עו, יח, שהרי הדם אינו יוצא מחוץ לכבד ע"י החימום, והרי זה כדם האיברים שפירש ממקום למקום באותה חתיכה שלדעת השו"ע מותר]

ויש אוסרים [שמירת שבת כהלכתה חלק ב מב, כג בשם הגרש"ז, מבית לוי עמוד סו הלכה יח, ילקוט יוסף שם]

על מכון עליה – המכללה עבור לימודים לחרדים

אנו במכון עליה הכשרנו והובלנו אלפי בוגרים במקצועות תורניות, אצלנו תוכלו למצוא קורסים לחרדים וגם לדתיים.

אם אתה מתעניין בהלכות כשרות המטבח אנו מזמינים אותך לדעת יותר על קורס משגיח כשרות
ואם יותר מעניין אותך להיות שוחט אנו מזמינים אותך לדעת יותר על קורס שחיטה

אולי תרצה לחזור לחלק מסוים במאמר?
פרטי המחבר

2 תגובות

  1. כבד שעבר כבר צלייה .ורוצה לבשל אותו צריך לעבור עוד הכשר עם מלח ואחר כך מים

השאר תגובה

מאמרים נוספים על כשרות והשגחה, פעולת הניקור
הקולה היא משקה פופולרי ברחבי העולם, לעיתים אנו נתקלים במשקה ללא סימן ההכשר המוכר, האם היא כשרה? הנה כל מה שאתה צריך לדעת על…
כלי נגישות
עדכוני המכון
העדכון האחרון מאת מכון עליה
נפתחה קבוצת וואטסאפ לסופרי סת״ם

אם אתם סופרי סת״ם ואתם מעוניינים למכור את המוצרים שלכם, תוכלו לעשות את זה בקבוצת הוואטסאפ הזאת.

גם אם אתם מעוניינים לרכוש תשמישי קדושה מסופרי סת״ם ישירות תוכלו לעשות זאת בקבוצת הוואטסאפ הזאת.

שנה טובה