באדיבות הרב יעקב מרציאנו שליט"א מוהל מומחה מטעם הרבנות הראשית לישראל ומרצה במכון עליה.
יש שני מנהגים לגבי הזמן המדויק שאבי הבן צריך לברך ברכת להכניסו, נברר כאן את שני המנהגים, דעת הרשב"ם משאבי הבן מברך לפני המילה ורק אח"כ המוהל לוקח התינוק ומתחיל הברית וזה כדי שהאבא יברך לפני עשיית המצוה כמו שיש לנו כלל בכל התורה שעל כל המצוות מברכים עובר לעשייתן, אמנם ר"ת הנהיג לברך לאחר המילה והטעם הוא היות והאבא לא מל בעצמו חוששים שאם יברך קודם הברית אולי המוהל ימלך ויילך ואז הברכה תהיה לבטלה.
הרא"ש עשה כעיו פשרה בין הרשב"ם לר"ת והכריע שאבי הבן יברך בין חיתוך הערלה לפריעה שהרי יש לנו כלל מל ולא פרע כאילו לא מל ןלכן כשהוא מברך לפני הפריעה עדיין נחשב לעובר לעשייתן ומצד שני אין חשש שהמוהל ימלך כיוון שהוא התחיל המצווה למעשה למעשה השו"ע פסק בסימן רס"ה ס"א כדעת הרא"ש שאבי הבן מברך בין חתיכת ערלה לפריעה, כפסק השו"ע נוהגים בכל עדות אשכנז וכן בחלק מעדות ספרד ובכללם התימנים ויוצאי צפון אפריקה, מנגד מנהג רוב הספרדים לברך קודם הברית כדעת הרשב"ם וזה מבוסס ע"פ מהר"ם אלאשקאר שהביא שכך דעת הרי"ף והרמב"ם ושכך היה מנהג מצריפם שנוא אתריה דהרמב"ם ז"ל. וכך כתב בשו"ת הלכות קטנות שכך הי מנהג בירושלים, ויש לציין לשדעת מהר"ם אלאשקאר צריך האבא לברך בעוד שהתינוק בידו ורק אח"כ למסור אותו למוהל כדי שבשעת הברכה יחזיק בתינוק כמו בכל מצוה שיש לנו להחזיק בדבר בשעת ברכה!
