בשנים האחרונות מתעורר דיון הלכתי בנוגע לשימוש בכלי חרסינה, ובמיוחד בכלי חרסינה המיוצרים מעצמות, הנחשבים לאחד הפתרונות המסורתיים לשילוב בין יופי לאיכות. שאלות אלו מציבות אתגר משמעותי בפני הפוסקים והמעוניינים לדון בסוגיות של כשרות וכלי אוכל. המאמר הבא מציג את השאלה שנשאלה בתחום זה, ומפרט את התשובות והטעמים הלכתיים המובאים בסוגיה.
הנה נשאלתי בדין כלי חרסינה [צ'יינה בון], שמערבים בהם גם אפר עצמות שרופות של בעלי חיים – האם ישנו היתר להשתמש בכלים אלו גם לאוכל חם?
תשובה:
לכאורה יש לדונם להיתר מפני ג' טעמים:
צירוף עצמות איסור – הנה פסק השו"ע [יו"ד, צט, א] "חתיכת נבלה שיש בה בשר ועצמות שנפלה לקדירת היתר, עצמות האיסור מצטרפים עם ההיתר לבטל האיסור", והגיה הרמ"א "ויש מחמירים שלא לצרף עצמות האיסור עם ההיתר לבטל ובמקום הפסד יש לסמוך אמקילין ומתירין, כי כן עיקר". וכתב הש"ך [סק"ב], שאף לדברי הרמ"א, עצמות האיסור אינן מצטרפות עם האיסור לאסור. ועיין שם בפתחי תשובה [סק"א] בשם שו"ת מהר"י הלוי [סימן כח], שאף עצמות רכות מצטרפות להיתר. נמצא אם כן, שלכל הדעות עצמות יבשות אינן נותנים שום טעם.
שרץ שרוף – הנה כתב הרמ"א [יו"ד, קנה, ג] "מותר לשרוף שרץ או שאר דבר איסור ולאכלו לרפואה אפילו חולה שאין בו סכנה", ותמה ע"כ בהגהות יד אברהם בשם מנחת יעקב [כלל מו], שמנין למד הרמ"א שלא לרפואה אסור, והרי בלאו הכי פסול לאכילה, ויישב שנאסר מדין 'אחשביה'. אולם עיין בשו"ת אחיעזר [ח"ג סימן לג אות ה], שגם מדין 'אחשביה' היינו דווקא כאשר אוכל את האיסור בעינו, אולם כאשר משתמש בזה לצורך מעמיד והעמדה אין לאסור בזה.
פנים חדשות – הנה דנו הפוסקים בדין אבקת חלב נוכרי, ורבו המתירים מדין פנים חדשות [הר צבי יו"ד סימן קיג, זקן אהרן חלק ב סימן מה, אגרות משה חלק א יו"ד סימן מז]. ועיין בפרי מגדים [או"ח סימן רטז, משב"ז סק"ב], שבכל איסור דרבנן שנעשה כפנים חדשות, יש להתיר מדין ספק פלוגתא בדרבנן ואזלינן לקולא, ועצמות איסור הינן מדרבנן, וכמו שמבואר ברמב"ם [הלכות מאכלות אסורות פ"ד הלכה יח].
מסקנה – אין שום חשש להשתמש בכלי חרסינה המיוצרים מעצמות אף לכתחילה.
