בית מדרש גבוה להלכה ומעשה

הטוען רבני שהשיג סכום של 7 מיליון שקל שנעשקו מהפושט רגל בחזרה.

מאת הרב מיכאל חיים רוטמן שליט"א

 טוען רבני בורר ומגשר יו"ר איגוד הטוענים הארצי , ומרצה במכון עליה.

השנה המוזרה בחיינו הגיעה לסיומה.

רבים מאיתנו חוו, לראשונה ומיד ראשונה, עד כמה אלימים יכולים להיות השווקים הפיננסיים.

בשיא המשבר – אי שם במרץ השחור – מחירי הנכסים צללו בחדות בתגובה להתפשטות המגיפה.

כבר בתחילת המשבר ידענו שיש עשורים שבהם לא קורה דבר. ויש שבועות שבהם עשורים משתנים.

השנה האחרונה מנתה הרבה שבועות כאלו.

מגיפת הקורונה התפשטה — ולראשונה מזה זמן רב, העולם השתתק מפחד.  מאות בני אדם מתו מדי יום. סגרים והגבלות תנועה הוטלו ברחבי העולם, וכמובן, התוצאה, הפעילות הכלכלית הובאה לעצירה יזומה, והשווקים הפיננסיים – הם כבר מזמן ב”טריטוריה דובית”, לאחר התמוטטות של יותר מ-20% בתוך ימים ספורים.

זה היה הרגע. רגע המבחן הגדול ביותר של המשקיעים למיניהם כמשקיעים לטווח ארוך. בפרט אצל המשקיעים בתחום המניות והנדל"ן.

החשש הזה תמיד היה שם, על השולחן. ידענו שירידות קיצוניות, פתאומיות ומבהילות בשווקים עלולות לקרות, בהיותן חלק בלתי נפרד מ”עסקת החבילה” הקרויה השקעה במניות או השקעה בנדל"ן. חלקנו אף חווינו זאת על בשרנו ב-2008/09, ורובנו למדנו וקראנו על אותם ימים נוראים.

אלא שהפעם זה היה אחרת.

זה היה אחרת – משום שזה קרה עכשיו. זה לא זיכרון עמום. לא גרף חסר משמעות. לא תיאור משמים מתוך ספר היסטוריה פיננסית עבש. כי הפעם הרבה משקיעים – שלצערינו הרב הפכו להיות לקוחותינו במרכז אבן הטוען – או להבדיל אצל עורכי דין אחרים בבתי המשפט – כיבבו בסרט הזה.

ואחד הנופלים שלצערי הפך לאחד ממככבי הסרט הזה היה מאיר מבני ברק, יהודי אמיד, נדלניס"ט מומחה, שנפל בעולם המשרדים שסבל הרבה מאותו נגיף סיני עלום שם.

כידוע, מאות אלפי מ"ר משרדים שווקו בשנים האחרונות למשקיעים פרטיים כתחליף להשקעה בדירות. אלא שעוד לפני הקורונה הצפת השוק הקשתה עליהם להתחרות מול החברות הגדולות בחיפוש אחר שוכרים, וכיום משרדים של משקיעים רבים עומדים ריקם ורק גוררים הוצאות מימון, דמי ניהול וארנונה.

רבי מאיר, רכש לפני הקורונה משרדים ברחבי הארץ בסכום של  20 מיליון שקל עבור 2,200 מ"ר ו20 חנויות. הוא לקח הלוואה של 10 מליון שקל ל- 12 שנים (כאשר כל משרד ושני חנויות בגודל של 220 מ"ר הלוואה נפרדת בריבית פריים +1.8 %) והחל לשלם החזר של 84,670 שקל בחודש. הצפייה שלו הייתה לתמורה של כ-11,800 שקל בחודש, לפי חישוב שמרני של 50 שקל למ"ר ועוד 8,000 שקל עבור החנויות.

עם הגיע עידן הקורונה מצא רבי מאיר את עצמו כשאין לו שוכר, כאשר בהתחלה הוא עוד ניסה בעיקר למזער נזקים. את המשכנתא הוא פרס ל-25 שנה (באותה ריבית). בעזרת צוות מרכז אבן הטוען ניסה צוות המשרד לאשר לו קבלת דחייה (גרייס) של שלוש שנים, שתספק לו שקט תזרימי עד מציאת השוכר ועד להתאוששות המלאה מנזקי הקורונה האיומים, אך הבנק שכבר ראה את המצב של רבי מאיר בשאר העסקים והיה מודע שהוא אחד מאלו שנחרץ גורלם על ידי הקורונה למיתה, לא הסכים לבקשת הגרייס ששלח עו"ד של מרכז אבן הטוען. בלית ברירה התחלנו לעבוד על פעולות קרש ההצלה של כונס הכנסים לישראל. זה כאב מאוד, אבל מה אפשר לעשות שזה המציאות האובליגטורי.

זהו. סיכמתי לעצמי לאחר יום שלם של סבב דיונים מתיש אודות מאיר ותיקיו השונים. חלקם הוכתרו בהצלחה, וחלקם בקצת פחות. הוא פושט רגל. חדרה ההבנה הפשוטה והאכזרית לתודעתי.

הגעתי למשרדי, עיף ומותש, תשוש כח, וממוטט לגמרי, כל הסיפור הזה של מאיר הזכירה לי את מה שכבר ידעתי זה מכבר על אודות כל סוגי ההשקעות למיניהם, שתחילתם נראה זוהר ועטוף בהלה של בוהק אקסלוסיבי, של גזירת קופון ודפיקת קופה, וסופו תשלום באיבוד המכנסיים במקרה הטוב;

בילדותינו עוד טרום שנות הטינאיג'ר לימדו אותנו כלל ברזל ומהותי ביותר: חרקים צהובים נוטים להיות ארסיים ומסוכנים, ושפטריות אדומות, יפות ואטרקטיביות ככל שתהיינה, אסור לאכול בשום אופן.

להבדיל, איש לא מלמד ילדים קטנים על 'ספקולציה' קרי: רעלים פיננסיים וספקולנטיים  – מוצרי השקעה אטרקטיביים, בעלי ריח משכר, אופוריים, המסתכמים ברוב המקרים בהפסד סופי ומוחלט של הכספים.

כתוצאה מכך, משקיעים (וספקולנטים) רבים מתפתים בבגרותם לצאת להרפתקאות מסוכנות כשהם מדיפים ניחוח של חמדנות מהולה בבורות – שבתורו מושך נחילים של חרקים ארסיים שערוכים לעקוץ אותם ללא רחמים.

'כנראה' כך סיכמתי לעצמי בעצב מר 'שמאיר הוא אחד מאותם חכמולוגיים העפרונות לא הכי מחודדים בקלמר, שגם הוא הולך לסיים את מצבו הפיננסי בכי רע ממש' כאבתי את כאבו, אבל מה אפשר לעשות שזה היה המציאות, עמה, כידוע לא מתווכחים….

אבל על מה שחיכה לי בהמשך אותו ערב לא העלתי על קצה דמיוני כלל.

התפנתי לעסוק בדיון אחר שהיה נועד למחרת, שעקב סבב דיוניו הבלתי נגמרים של מאיר כמעט ולא הצלחתי להגיע לטיפול בנושא. המדובר היה בעוד זוג צעיר שעומד להניף את הכורת על פתיל חיי נישואיהם הצעירה בגירושין מרים באחד מבתי הדין בארה"ק.

ואז זה קרה, בפתאומיות, ובלי הודעה מוקדמת, ב'אאוט אוף דה בלו' כמו שקוראים לזה;

מאיר התפרץ אל משרדי בסערה של ממש, ובאקסטזה אטרפית, הוא בקושי הצליח לסדר את נשימתו, הוא היה נראה נורא ממש. יותר ממה שהיה קודם, לא ידעתי מה קורה כאן, הוא לא הצליח לחלץ מילה מהפה, רצתי להביא לו כוס מים קרים, וחיכיתי שהוא יתחיל לדבר מעצמו.

הוא התחיל להפליט מילים מפיו בבלי סדר, לא הצלחתי להבין כמעט כלום ממה שהוא אמר, בלבולציה של ממש נשמע ממנו, בווג'ראס איום.

לחיצה כאן ולחיצה משם. והצלחתי להבין את מלוא הסיפור. התברר לתדהמתי, שמאיר שכפי שאמרנו, היה צריך להגיע ליחידת הכונס הרשמי לישראל, והליכי פשיטת הרגל של חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי, שכידוע הכונס הרשמי מטעמה מהווה צד בהליכי 'פשיטת רגל' המתקיימים בבתי המשפט המחוזיים,

כך שהכונס מטעם, העמיד למכירה את כל המשרדים של מאיר, שכאמור שוויו המקורי היה 20 מליון ₪ ולפי הערכת השמאי הוא היה אמור להימכר בסכום של 17 מליון ₪ במכירה אצל כונס הנכסים, אבל המידע שקיבל מאיר באותו ערב הכתה את שנינו בהלם טוטאלי, הסכום הסופי שהוא היה עומד להימכר למתחרה הרציני ביותר היה על סכום של 10 מליון ₪ בלבד! המשמעות: מאיר עמד עכשיו בפני הפסד כספי קשה של 7 מליון שקל טבין ותקילין.

לא האמנתי למשמע אוזני; בדקתי שוב ושוב את הנתונים ממנו שאב מאיר את מקור המידע, וכן הוא צדק… לא פחות ולא יותר.

'לא יתכן' קבעתי לעצמי בפסקנות- 'זה פשוט לא יתכן' – הכי הכסף הזה היה אמור להציל אותו לגמרי. ידו של מאן דהו טמונה כאן בצלחת, אבל מיהו? ומה המניעים שלו? ואיך הוא עשה את זה?

 לאחר מחקר מקיף וקליברי שנערך ע"י צוות המשרד, גילינו את הנוכל. זה היה אחד שראה את המצב של הקורונה והחליט לנצל אותה עד תומה. תחושת ההפסד הנוכחת בעולם, שהיתה אחד התסמינים הבולטים ביותר לנגיף ולמוטציותיו השונות, המוחשית והאמיתית, שהתפשטה כעננה בלתי נראית היה המנוע לעסקיו שהחלו לפרוח. בטבעו הוא היה פרדוקסלי, אבל כאן הנטייה שיחקה את מזלו. עוד אחד שעשה הרבה כסף נזיל מנזקי הקורונה, ולאו דווקא מדמי חל"ת או מכירת מסכות.

הוא זיהה את הקשר של ההתרסקות הנוכחית של הקורונה – מצב חירום רפואי חובק – עולם. ליאוש הכלכלי שאחז את כלל הסוחרים בפרט בתחום הנדל"ן והמניות. אנשים מתוחים, חרדים לבריאותם ולבריאות משפחתם, דואגים לפרנסתם ולצרכיהם הפיזיולוגיים הבסיסיים שלהם, ומשוכנעים שכל אדם ברחוב הוא מדרגה ויראלית מהלכת עד שיוכח אחרת, היווה בפניו כר נרחב לנצל את הסוחרים המיואשים מהמצב הלא-נודע.

הוא טיפוס אקטיבי ודינמי, אופטימיסט החי בעולם עם פרספקטיבה של אופטימיזם, הוא ראה בעיניו את הנסיבות המצריכות לכלל הסוחרים את המצרך החיוני ביותר להם בתקופה זו, הודאות. הצורך – כך זיהה אותו קומבינטור – לחוש בטוח נוכן פני סכנה הוא דחף קמאי מושרש.  וכשאתם מטורפים מדאגה, סגורים ברכב המידרדר במהירות אל הלא נודע, אין דבר ודאי יותר מאשר לפתוח את הדלת תוך כדי נסיעה ולהתגלגל על הכביש.

כן, זה יכאב. קיבוע ההפסד יותיר אחריו צלקת מכוערת, ככל הנראה לנצח. אבל לפחות לא תפסידו יותר. לפחות תצילו את מה שאפשר. לפחות הגנתם על עצמכם מסכנה נוספת.

ההטיה האבולוציונית הזו משתלטת על הלך המחשבה. אנחנו אולי יודעים שההיסטוריה הפיננסית לטובתנו, שהשוק צפוי להתאושש בטווח ארוך, ושלרובנו יש אופק השקעה של כמה עשרות שנים טובות. ולמרות זאת, בעיצומה של ההתרסקות, כשהשוק מפרפר ומקיז דם, הטענות הללו נשמעות נאיביות, מנותקות מהמציאות, אופטימיות יתר על המידה, ובעיקר – לא משכנעות. ובשביל אותו סוחר זה היה טוב שלא יכול להיות יותר טוב מזה.

אותו נוכל, שכנראה למד היטב את תחום הנפש ועשה מזה הסבת מקצוע לתחום ההשקעות הפיננסיות ועסק הנדל"ן, הבין אל נכון את המוח הלטאה הקדום שמיועד בראש בראש ובראשונה להתמודדות עם סכנות מיידיות. סוחר רגיל מן השורה אינו מיועד להתמודדות עם הטווח הארוך. כשהסכנה מוחשית והאדרנלין והבעתה מציפים את הכל, "הטווח הארוך" הוא לא יותר מענן חסר צורה ותוכן. או יותר מדוייק, הטווח הארוך הוא לא המקום שבו חווים הסוחרים למיניהם את החיים.

ואכן, מהו הטווח הארוך אם לא רצף של "טווחים קצרים" שיש לנהל? כשהעולם משתנה תוך יממה, איזה משמעות יש לתכנון במונחים של חודש? שנה עשור?

האירוניה הטראגית אותו למד אותו נוכל לעומקה, היא, שחשיבה לטווח ארוך נדרשת יותר מכל דווקא בצוק העיתים, כשהכל מסביבם מתפרק. הוא זיהה על נקלה שאלו הן השעות הקריטיות. החוויה של המשקיע, אחרי הכל, לא מאוד שונה מזו של הטייס: שעות של שעמום לצד רגעים חולפים של אימה. ההצלחה של המשקיעים, שהרבה לא יודעים מזה, אבל הוא דווקא למד את זה על נכון, שכדי להצליח לאורך זמן הדבר תלוי בהתנהלותו של המשקיע באותם רגעי סכנה ואי – ודאות.

ואכן, אותו נוכל הצליח לנצל משקיעים רבים שלא עמדו בלחץ. השילוב ההרסני של קוצר ראייה (קרי: הנטייה להעריך תוצאות על בסיס תכוף) ושנאת הפסד (העובדה שהכאב שבהפסד עוצמתי פי שניים מההנאה שברווח) לפת משקיעים רבים בתנועת מלקחיים, וזרק לפח את מה שנשאר מהתוכניות שגיבשו (אם גיבשו), וגרם להם להרים ידיים בתזמון הגרוע ביותר האפשרי – כשהדוב מגיע לבקר.

הוא זיהה סביבו משקיעים רבים שמכרו בפאניקה; פדו קרנות נאמנות, קרנות השתלמות וחסכונות לטווח ארוך; וקנה את זה מהם במחירים מצחיקים, ואת מה שלא היה באפשרותם למכור- כמו את החסכונות הפנסיוניים, למשל- הוא דאג שהם יעבירו את זה למסלולים נטולי מניות.

הרבה נכנעו.

וכך הוא הצליח, בנוסף לשאר עסקיו המפוקפקים לחבוש בקדירות מכירות הנדל"ן המהירות, ובעצם הצליח לקנות משרדי ענק, בנייני יוקרה, בשיטה פשוטה מאוד: הוא שמע על מכרז שהתפרסם בעיתונות או בשאר אמצעי המדיה השונים, והוא פעל לפי כמה שיטות שונות:

א.      הוא ניצל את החיסרון המשמעותי ביותר של רכישה מכונס נכסים, שהוא העובדה שמצב הנכס מצוי באחריות הרוכש בלבד. על פי סעיף 29 לחוק הגנת הצרכן, בו נאמר שאיסור ההטעייה אינו חל על רכישות המובצעות דרך ההוצאה לפועל, כך שכונס נכסים פטור מהחובה לגילוי נאות על מצב הנכס והליקויים שבו. כלומר, שאין הצהרה של גורם מטעם הכונס באשר למצב הזכויות בנכס, המצב התכנוני שלו, חריגות בנייה, צווי הריסה או ליקויים, הנכס נמכר במצבו, AS IS , כאשר לכונס הנכסים אין אחריות כלל. כל ההוצאות על הסדרת חריגות הבנייה, אם קיימות, והתשלומים הכרוכים בה, מוטלים על הרוכש מבחינה משפטית. ולפיכך ניצל אותו נוכל והפיץ שמועות פיקטיביות כדי למנוע מתחרים, ובכך הוא נשאר כמעט אחרון בשוק. בפרט שרשימת הדירות מכונס נכסים כוללות גם נכסים בעייתיים, בעקבות בעיות משפטיות, וכך הוא הפיץ שמועות זדוניות על הנכסים, כשהוא מזייף מסמכים לרוב, וכשגם זה לא הצליח לו הוא היה לעשות שם בועה כאילו יש שם פולשים למיניהם וכדו'.

ב.      הוא היה דואג לנקות מהמפה את המתחרים הרציניים ולטאטא אותם אל מתחת לפני השטח, כשהוא מנסה להראות לכונס איך שצד אחד הפר תנאי מסוים וכדו',  שכידוע בקניית דירה מכונס נכסים יש חיסרון נוסף הקשור לערבות הבנקאית שהמציע נדרש להעמיד (או השיק). המשמעות היא שכונס הנכסים רשאי לחלט את הערבות ללא הסכמת המציע, במקרים בהם המציע חזר מההצעה שלו ללא הצדקה או הפר הסכמה אחרת בין הצדדים.

ג.       ברוב המקרים של רכישת דירה מכונס נכסים, הכונס ידרוש שיק בנקאי או ערבות בנקאות אוטונומית בערך של 5%- 10% מגובה ההצעה, בדרך כלל. בכל הליך, כונס הנכסים מזמין שמאי להערכת שווי הנכס, אך הוא אינו מחויב לפרסם את תוצאות הליך השמאות. גם כאשר הנכס מוצג עם הערכת שמאי, הכונס לרוב מציג את המידע בתור אינפורמטיבי ואינו ערב למידע. מה שהיווה עבורו עוד אמצעי להפרחת שמועות בכל מה שנוגע לשמאות.

ד. ואחרון חביב (או שלא ממש…) השיטה המתוחכמת שלו לבליעת עסקים גרנדיוזיים היה השתקת מתחרים סביב העסק. בכל הכלים העומדים לרשותו. ואם זה לא היה הולך בדרכים הפיקטיביות סביב העסק הוא היה פשוט משתיק אותם באמצעות דמי 'לא יחרץ', קרי: הוא היה משלם סכומים שמנים למתחרים שעמדו לו בדרך והעמידו בפניו מהמורות ואבני נגף, והיה משלם להם סכומים הזויים ואאוטסיידרים, העיקר שיפרשו מן המרוץ סביב הנכס המדובר.

זה בדיוק מה שקרה כאן. לאחר מחקר ברובדיים העמוקים, גילינו שבמקרה של מאיר הוא השתמש עם השיטה הרביעית של נשק יום הדין, ופשוט סילק באינטליגנטיות את  כל המתחרים, והתוצאה ההזויה: הוא חסך לעצמו סכום של שבע מליון שקל על חשבונו של מאיר האומלל.

נכנסו לעובי הקורה וקראנו לו לדיון באחד מגדולי בתי הדין בארה"ק, כאשר בית הדין פוסק למסקנא שעליו להחזיר למאיר סכום של שבע מליון שקל, הסכום שנקבע ע"י השמאי של כונס הנכסים. וכך חסכנו ממאיר הפסד של שבע מליון שקל להם היה כה זקוק בשעות קריטיות אלו.

מקורות שייצגנו בבית הדין: (הערת הכותב: עקב קוצר היריעה ועקב חוסר פנאי הבאנו רק קוצר אמרים, ובס"ד הרחבנו בהרחבה בכל המו"מ בזה במקו"א, ואכמ"ל   מ.ח.ר )

א.      יש לציין שלא מדובר ברעיונו 'המקורי' של הסוחר שלנו, שמשלם דמי 'לא יחרץ' כתמורה למניעה מהתמודדות במכרזי מכירה, כי כבר מצינו בפוסקים שדנו על תשלום ממון עבור הסתלקות ומניעה (עי' פתחי תשובה סימן קע"ו סק"ד בשם תשו' בית דוד חו"מ סי' ד' ובמנח"פ שם ובכסף הקדשים סי' קפ"ה ועוד אחרונים). אמנם יש לדחות שהאחרונים דנו שם רק במה חל החיוב, אבל לא מוזכר שם שיש בזה איסור, וזה מה שהשיב לי דיין אחד בעת הדיון.

ב.      אמנם דחיתי את דבריו משני סיבות: א.} שיתכן ששם מדובר בעכו"ם, והיינו בנכסי לוה גוי ולא בישראל. ובית הדין לא כל כך הסכימו לטענתי זו. ב.} כל מה שדיברו שם הפוסקים הוא רק במקום שלא ברי היזקא אבל כאן שזה ברי היזקא הרי יתכן שזה אסור, וכמו שכתבו הפוסקים לגבי מבטל כיסו של חבירו של חבירו שיתכן דגם בלא ברי היזקא אסור, אבל במקום שברי היזקא בוודאי דאסור (יעויין בירושלמי פ"ה דב"מ ה"ג ובפני משה שם. וע""ע בפוסקים בשו"ע סי' רצ"ב סעי' ז' ובנח"צ שם, ובקצוה"ח סי' ש"י סק"א בשם החוו"י סי' קנ"א). ואדרבה הרי שיטת רוב הפוסקים שלא רק שיש בזה איסור אלא במקום שברי היזקא הדין הוא שחייב גם בדיני אדם (עיין בפוסקים הנ"ל, ובמחנ"א הלכות ריבית סימן מא, ובחת"ס חו"מ סי"ד קע"ח ועיין בב"ח סי' ס"א ס"ז ).

ג.       אמנם הטו"ר שייצג את הצד השני טען שכיון שזה רק גרמא הדין הוא שמותר להזיק בגרמא לחבירו כשכוונתו לטובת עצמו כמבואר בשו"ע סי' ס"ו סכ"ג, אמנם דחיתי את דבריו בס"ד מדברי הש"ך (שם סקפ"ב) שפסק דלהלכה הדין הוא דחייב בדינא דגרמי כשכוונתו לטובת עצמו, (וכן הוכחי בישועות ישראל שם מהמבואר בשו"ע יו"ד סי' רס"ז סעי' י"ח).

ד.       אמנם הדיינים טענו לי שמכל מקום הרי מבטל כיסו של חבירו הרי הוא קל יותר מכל דינא דגרמי, אבל התשובה על זה הוא משום שפשטות הפוסקים בכל דוכתי הוא שהמבטל כיסו של חברו אסור אף כשלא נתכוין להזיק. (עיין בירושלמי פ"ט דב"מ, ואדרבה מדברי הנתיה"מ בסי' רצ"ב סקי"ג מבואר להדיא שחייב גם כשכוונתו לטובת עצמו, עי"ש במה שהביא מדברי המל"מ פי"ז ממלוה בטעם הדבר, ועי"ש בש"ך סקט"ו שהגם שצידד שפטור כתב שהדבר אסור, וגם הסברא הפשוטה נותנת שחייב דאטו הנועל חנותו של חבירו ומונעו מלמכור מפני שרוצה למכור סחורת עצמו במקומו, יהא פטור?! אתמהה…  וע"ע בקצוה"ח סי' של"ג סק"א).

ה.      והנה העלו שוב הדיינים וכן הטו"ר עוד כמה טענות שנדחו בקש, והדיון עורר סערה עצומה בכולל חו"מ בראשות מו"ר הגר"י פליישמן שליט"א, והגר"א דרברמדיקר שליט"א הביא לי עוד סימוכין חזקים על כך, ורצה לטעון שכיון שהדבר אסור על פי חוקיהם יתכן שיהיה מותר למוסרו לשלטונות

ו.         מסקנת הדברים: פסק בית הדין שחייב הצד השני לשלם לצד א' סכום של עוד 7 מליון שקל כהצעת פשרה (בניכוי סכום של שלש מליון שקל עקב ההפסדים הצפויים לו עקב אי מציאת שוכר).

פרטי המחבר

השאר תגובה

קטגוריות
פוסטים אחרונים
הקורסים ב'מכון עליה'

הידעת!

מתעניין באחד הקורסים שלנו?

בחר בקורס שמעניין אותך והכנס שם וטלפון ואנו נחזור אליך.

רוצה להיות בן 'עליה'?

בוא והצטרף לאלפי בוגרינו שהשתלבו במקצוע תורני

מכון עליה
מהלכה למעשה
אלפי מאמרים, דרשות, והלכות שנכתבו על ידי מיטב רבני המכון, בפינה זו יש מידע בכל הנושאים הנלמדים ב'מכון עליה', פינה זו מיועדת לכלל הגולשים באתר ובעיקר כדי לתת מענה בכל החומר הנלמד עבור בוגרי המכון, בנוסף אנו נעלה מידי יום כל מיני חדשות מעניינות והגיגים הלכתיים מעניינים מאוד.
חדש באתר!
מאמרים נוספים
קורס משגיח כשרות
כשרות והשגחה
הרב רפאל שוורץ

הלכות הגעלת כלים

איך מכשירים מיני בר ? מטחנת בשר? שיש ? כלי חרסינה ? כל הלכות המצויות בהגעלת כלים , כתוב בצורה פשוטה, ומובנת לכל אדם!  

קרא עוד »
מעלין בקודש עם מכון עליה

רוצה לעלות בסולם ההצלחה ולהגיע לפרנסה בשפע ע"י מקצוע תורני מכובד? 

אנו מזמינים אותך לבית המדרש מהלכה למעשה!
'מכון עליה' המכון המוביל והמוכר בארץ ובעולם לעיסוק במקצועות קודש, מעל 20,000 בוגרים!

בחר במקצוע המתאים לך מתוך מגוון רחב של קורסים.

הקורסים הבאים נפתחים בקרוב
שריין מקום גם עבורך