האם יין קאבה כשר מאת – משה מ. אלטמן
כזכור יצא הרב שמואל אליהו בחריפות נגד כשרות יין מוגז לבן קאבה המיוצר בספרד ונושא חותמת כשרות והשגחה של חתם סופר בני ברק ומאושר ע"י הרבנות הראשית בישראל.
איך הכל התחיל
מכיוון שהמוצר קיים אצלי במלון, החלטתי לבדוק באופן יסודי את העניין. מהלשכה של הרב, מסרו לי לאחר בדיקה, שהם לא חקרו את הכשרת היקב וייצור כשרותית של היין אלא שזעמו של הרב יצא על כך שהמשגיחים שמבצעים את כל הייצור הם אותם אנשים שמנהלים את "חוג הרמב"ם",גוף כשרותי בצרפת שכמעט איש לא סומך עליהם ואין להם אישור כשרות מטעם מחלקת יבוא של הרבנות הראשית לישראל. במערכת הכשרות חת"בב אמרו לי שנכון שאנשי "חוג הרמב"ם" לא
מאושרים ע"י הרבנות הראשית, אבל הם מעסיקים את אותם האנשים ישירות בתור משגיחים של חוג חת"בב בלי שום קשר של היותם אותם אנשים עצמם בעלי ומנהלי "חוג הרמב"ם". מכיוון שקצת אני מבין בהכשרת יקבים וייצור יין ביקבים בחו"ל ובעקבות כך שמהלשכה של הרב לא יכלו לתת נתונים על עצם הייצור וביודעי שאין לי סיכוי לקבל דו"ח כשרות ממנהל הכשרות, התקשרתי לשני הרבנים האחראים על הכשרות היום על המערכת. שניהם מוכרים לי היטיב כי עבדתי איתם
בעבר. הראשון אמר לי שאם יש לוגו של חת"בב על בקבוק היין הכל בסדר. אמרתי לו בנימוס שלא לקבלת תשובה כזאת התקשרתי אלא לקבל פרטים די מדויקים על אופן הכשרת היקב וייצור היין.
אז הוא הודיע לי שאין לו מושג ושאדבר עם הרב השני שהוא ממש מונח בעינין. הרב השני הודיע לי שאמנם המשגיחים לא מאושרים ע"י הרבנות הראשית אבל העבודות שהם עושים לחוג בגבינות וקונייק הן בסדר גמור והוא (הרב) נמצא איתם בקשר בטלפון ווידאו.
כששאלתי אותו אודות ייצור היין, בהנחה שאקבל תיאור אחרי שהרב הראשון הודיע לי שהוא ממש מונח בעניין, הודיע לי חגיגית שאין לו מושג כי מי שמטפל בזה זה מנהל הכשרות. לא ראיתי טעם להתקשר אליו מכיוון שלאור פניות קודמות שהיה לי איתו על נושאים כשרותיים שונים של חת"בב, ידעתי שחוץ מכמה מילים בסגנון"הכל בסדר" לא אקבל שום מידע.
במקביל יצרתי קשר עם הרבנות הראשית ושאלתי האם יין קאבה כשר, שם אמרו לי שאדרוש מהיבואן תעודת אישור יבוא של המוצר. כנראה שאין אישור ואז אין לי בעיה לדרוש להוציא את היין מהמלון. בנוסף יצרתי קשר עם חברת טמפו המשווקת את היין. שוחחתי היום עם המשגיח שלהם והבטיח לבדוק ולהעביר לי את התעודה. בסופו של דבר, יש תעודה עם הקוד שמופיע בבקבוק ומספר מודפס על הולוגרמה שמודבקת מעל סגירת הבקבוק.
ההולוגרמה היא לא כשרותית אבל נושאת מספר שמופיע גם בתעודה. את התעודה קבלתי משלוש מקורות. מהרבנות הראשית, מהמשגיח של טמפו ומקבוצת ווטסאפ העוסקת באישורי יבוא. לכאורה הכל בסדר. אבל כבר דברנו
על זה לפני כשבוע, מה תועלת יש לאישור יבוא אם לרבנות אין מושג מה היה בהכשרה ובייצור כי אין יותר מפקחים מטעמה שבודקים את הייצורים בחו"ל של ועדות הכשרות הפרטיות? בניסיון נוסף אולי בכל זאת להשיג את הדו"ח כדי להבין מה היה בייצור, התקשרתי היום בצהריים למנהל הכשרות, אולי תהיה שעת רצון ויסכים להעביר אלי את הדו"ח, הודיע לי שקיבל הוראה מהרבנות הראשית לפרסם מטעם חת"בב שהיין הזה אסור כלל בשימוש בנימוק שהרבנות הראשית לא סומכת על נאמנותם של המשגיחים. מעניין מה יעלה בגורלם של הגבינות והקונייק בהכשר חת"בב שנעשים ע"י אותם אנשים לא נאמנים.
מהפרשה המוזרה הזו לקחתי כמה תובנות
- היום אין שום משמעות לאישור יבוא על המוצרים מחו"ל כי עובדה שיש אישור תקני ובכל זאת
הרבנות פסלה את המוצר. - לרבנות הראשית אין שליטה על המוצרים שנעשים ע"י גופים פרטים והיא מאשרת אוטומטית.
- כפי שדברנו על זה בעבר הרבה כשרויות מהדרין בארץ הפסיקו לשלח משגיחים מהארץ בעיקר
בלחץ יבואנים ונאלצים להעסיק משגיחים מהסוג הזה שנפסלו ע"י הרבנות הראשית. - מסתבר שיתכנו מוצרי מזון שמתנוססים עליה לוגואים מפוארים של בד"צים ולמעשה אסורים
באכילה או שתיה ע"י הרבנות הראשית. - מי יודע כמה מוצרים עם חותמת מהדרין מסתובבים היום בשוק שלרבני גוף הכשרות אין מושג
מה היה בייצור אלא רק לאנשי המנהלה.
