פירוט דיני תבשילים בשבת – מה מותר? ומה אסור?

דיני תבשילים

לא הניח את התבשיל על גבי קרקע

הניח על גבי קרקע – אסור להחזירה. [בה"ל ד"ה ודעתו]

מקצתה על הקרקע ומקצתה באוויר – יש להקל.

על גבי כסא – יש להקל. [אול"צ, בה"ל ד"ה ודעתו]

על גבי השיש במטבח – דינו כעל גבי כסא. [הגרי"ש אלישיב והגרש"ז, הו"ד בספר שבות יצחק פרק יד] ויש שרצו לאסור בזה [אור לציון ב, ו הגר"ש ואזנר] ויש מתירים אם הניח מגבת ע"ג השיש ועליה הניח את התבשיל. [אול"צ שם] 

קדרה על גבי קדרה – חימם קדרה בערב שבת. והניחה בערב שבת על גבי קדרה אחרת המונחת על האש. ובדעתו להסיר את הקדרה התחתונה בשבת. ואזי להניח את הקדרה העליונה על האש – אסור, מפני שזה נחשב נתינה לכתחילה בשבת. [חזון איש לז, יא] ויש חולקים על כך. [ילקוט יוסף שם עמוד רכב]

היה בדעתו להחזירה – דיני תבשילים

צריך שתהיה בדעתו להחזיר את התבשיל בשעה שהוציאה מעל האש.
אך אם נטל קדרה מעל האש שלא על דעת להחזירה. בטלה שהייה הראשונה והרי זה כמניח מחדש ע"ג האש. וכתב החזון איש [לז, יב] שאף אם נטל את הקדרה שלא על דעת להחזירה, והניחה על גבי הכסא, ואחר כך נמלך להחזירה יש להקל.

בדיעבד – נטל קדרה מעל האש ולא היה בדעתו להחזירה, ונמלך להחזירה,
אם הקדרה עודנה בידו יש להקל בדיעבד להחזירה בעת הצורך. [בה"ל ד"ה ודעתו]

תבשיל חם

בנידון זה נחלקו השו"ע והרמ"א:

לדעת השו"ע: צריך שהתבשיל יהיה בדרגת חום שהיד סולדת בו. [לדעת רוב הפוסקים – 45 מעלות].

לדעת הרמ"א: אם התבשיל חם במקצת מותר להחזירה על האש.

כבתה האש מתחת לקדרה

כבתה האש מתחת לקדרה ורוצה להעבירה ולתת אותה על גבי אש אחרת [גרופה וקטומה] נחלקו הפוסקים האם הדבר מותר:

יש מתירים להעבירה לאש אחרת [הגרש"ז מובא בשש"כ א, הערה סט אגר"מ או"ח ד, עד]

יש אוסרים [הגרי"ש והגר"נ קרליץ] אולם אם עדיין הפח או הפלטה חמים באופן שאפשר לחמם עליהם דבר מאכל מותר להעביר לאש אחרת.

חזרה ע"י גוי

נטל קדרה מעל גבי האש באופן שאסור להחזירה. מותר לומר לגוי בעת הצורך להחזיר את הקדרה על האש. [פרי מגדים א"א רנג, לח, ברכי יוסף] אולם החזון איש [שם כא] אסר בזה, מפני שעדיין ישנו חשש שמא הבעלים יחתה בגחלים.

בן ישיבה ספרדי – הלומד בישיבה של יוצאי אשכנז ההולכים אחר פסקי הרמ"א, ורואה שמחזירים בשבת תבשיל לח על גבי פלטה חשמלית אחר שהתבשיל אינו חם בחום שהיד סולדת בו, אך עדיין לא נצטנן לגמרי, [כשקיימים יתר תנאי החזרה], אף אם עושים כן לצורך הבחורים הספרדים הלומדים בישיבה, אין צריך למחות בידם, דאף שלדעת מרן השלחן ערוך אם התבשיל אינו חם בחום שהיד סולדת בו אסור להחזירו על גבי הפלטה, מכל מקום מאחר שלדעת הרמ"א כל שהתבשיל לא נצטנן לגמרי מותר להחזירו [כשקיימים יתר תנאי החזרה], אין צריך למחות ביד האשכנזי העושה כן. 

אולם לצוות עליו להחזיר בשבת תבשיל שרובו לח על גבי פלטה חשמלית אסור. מאחר שחום התבשיל ירד מחום שהיד סולדת בו. ומאחר שהספרדי צריך לנהוג כדעת מרן השולחן ערוך, אין להקל לצוות לאחר לעשות לו דבר שבשבילו הוא איסור גמור. אלא אם כן האשכנזי עושה כן מעצמו, אף אם עושה כן לצורך בעל הבית הספרדי, שאין צריך למחות בידו. [ילקוט יוסף עמוד ריז]

נתינה לכתחילה בשבת על האש

תבשיל שלא היה מונח מערב שבת על האש. והוא תבשיל יבש ומבושל כל צרכו, ורוצה לתת אותו עתה על האש:

על הפח שלא כנגד הלהבה – אם הוא במקום שיכול להביא את התבשיל לשיעור חום שהיד סולדת בו, אסור לתת שם את התבשיל. [שבות יצחק ו, ב בשם הגרי"ש אלישיב, אגר"מ א, סא] ואם הוא במקום שאינו יכול להביא את התבשיל לשיעור חום כזה: יש מתירים מפני שמקום זה אינו נידון כלל כאש [משנ"ב רנג, ז] ויש אוסרים [הגר"ז]

על גבי פלטהיש אוסרים מפני שהדרך לבשל בו בחול,
ועוד כיוון שאין הבדלי חום בין מקום עם גוף חימום או לא, יש לומר שחשוב כולה כמקום שתחתיו אש. [חזון איש, הגרי"ש אלישיב, ישכיל עבדי ו, טו, אור לציון ח"ב ל, יג] 

ודעת הגר"ע יוסף [חזון עובדיה שבת א עמוד עח] שמותר להוציא אותו מהמקרר ולתת אותו על הפלטה, אפילו במקום חום שהיד סולדת בו, ואין בזה מחזי כמבשל.

על גבי פלטה חשמלית העתידה להידלק ע"י שעון שבת – יש אוסרים להניח עליה תבשיל בשבת. אף בשעה שעדיין לא נדלקה, אולם מערב שבת מותר. [חזון איש לח, ב ועיין שונה הלכות רנד, יא]
אולם הגר"ע יוסף מתיר בזה,
אם הפלטה לא דלוקה להניח עליה אף תבשיל לח מבושל כל צרכו. מפני זה רק גרמה ולא עשייה בפועל. [חזו"ע שבת א עמוד צ]

על המיחם או קדרה מלאה – מותר. ובלבד שלא יכסה את המאכל כדי שלא יעבור על איסור הטמנה וכדלהלן.

על גבי רדיאטור – מותר להניח לכתחילה. משום שאין זה מקום המיועד לבישול מאכלים כלל. ואינו בכלל הגזרה של איסור נתינה בתחילה. [אגר"מ או"ח ד, עד] וייזהר שלא לעטוף את המאכל בשמיכות משום הטמנה.

הזזת קדרות ממקום למקום

קדרה המונחת על הפח [שלא כנגד הלהבה] ורוצה להזיזה על גבי הלהבה:

אם מקצתה על גבי הלהבה – מותר להזיז את כולה מעל גבי הלהבה.

אם כולה נמצאת שלא על גבי הלהבה:

יש אוסרים להזיזה על גבי הלהבה [הגרש"ז ואור לציון שם עמוד רלד], שאם לא כן בטלת כל דין חזרה, שהרי יסמוך אדם קדרה ליד הכירה ואח"כ יעבירה אל גב הכירה ממש] אלא אם כן הייתה על האש ממש בכניסת שבת והסירה משם, ורוצה כעת להחזירה.

ויש מתירים אף אם היא נמצאת כרגע במקום שאינו יכול להגיע לשיעור חום של יד סולדת בו. [אגר"מ שם, שבות יצחק בשם הגרי"ש]

אם כבתה הפלטה ורוצה להעביר לכירה אחרת – רבו המתירים בזה וכפסק הרמ"א [רנג, ב] שאם התבשיל מבושל כל צרכו מותר אפילו להעבירה לכירה אחרת. [ציץ אליעזר יב, צא, משנה הלכות ז, לז, אגר"מ ב או"ח סט, מנחת יצחק ג, כח, שש"כ א, כג, חזון עובדיה שם עמוד פט]

אולי תרצה לחזור לחלק מסוים במאמר?
פרטי המחבר
מכון עליה
מכון עליה
'מכון עליה' הנה מכללה המפיקה אלפי קורסים תורניים בנושאים: קורס הכשרת שוחטים, הכשרת מוהלים מוסמכים, הכשרת סופרי סת"ם, הכשרת רב מקדש בחופה והכשרת משגיחי כשרות ועוד המון סוגים שונים של קורסים בכל רחבי הארץ ובעולם.

השאר תגובה

מאמרים נוספים דיני כשרות בשבת
המצווה הנפוצה בקב הנשים זאת ההפרשת חלה, צירפנו פה את כל הנושאים הקשורים להפרשת חלה החל מהמקורות ועד לדינים והשיעורים. הפרשת חלה המקור {יז} …
"פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן" (במדבר כה, יא) הרב אליהו פנחסי שליט"א אומר רש"י על פי הגמרא: "לפי שהיו השבטים מבזים אותו [את פינחס],…
כלי נגישות
עדכוני המכון
העדכון האחרון מאת מכון עליה
נפתחה קבוצת וואטסאפ לסופרי סת״ם

אם אתם סופרי סת״ם ואתם מעוניינים למכור את המוצרים שלכם, תוכלו לעשות את זה בקבוצת הוואטסאפ הזאת.

גם אם אתם מעוניינים לרכוש תשמישי קדושה מסופרי סת״ם ישירות תוכלו לעשות זאת בקבוצת הוואטסאפ הזאת.

שנה טובה