אחת השאלות הנפוצות שנשלים למערכת זה, האם מותר חלב נוכרי ? אבקת חלב נכרי ? וכו".
לכן החלטתי לכתוב מאמר שלם על כל נושא החלב הנכרי, והמקורות והשיטות השונות . הרוצה להחכים יקרא את המאמר עד סופו.
חלב עכו"ם
חלב טמא
אמרו חז"ל [בכורות ה:] "היוצא מן הטמא – טמא", ועל כן כל חלב שנחלב מחיה או בהמה טמאים אסור מן התורה. [רמב"ם מאכלות אסורות ג, א]
חלב שנחלב מבהמה טרפה
חלב שנחלב מבהמה ונמצאה טרפה
אם נמצאו בה טרפות שאפשר שנגרם לה עתה – מותר החלב, כי תולים שעתה נטרפה. [שו"ע פו, ב]
אם ידוע שנטרפה קודם לחליבה – לשיטת השו"ע [פו, ב] כל הגבינות שנעשו ממנה אסורות. אולם לשיטת הרמ"א, אם הוגלד פי המכה, נאסר רק החלב שנחלב בשלושה ימים האחרונים לפני השחיטה.
ואם היתה בעדר עם בהמות אחרות, ונתערב חלבה עם חלב האחרות, הולכים בו אחר שיעור ששים. [שם]
אם נטרפה ע"י סירכא
שו"ע: אין אוסרין הגבינות שנעשו מחלבה, משום דהוי ספק ספיקא, ספק נטרפה ספק לא, ושמא נטרפה לאחר החליבה. רמ"א: ויש אוסרין אפילו בסירכא, מה שנחלב תוך שלשה ימים וכן יש לנהוג אם אין הפסד מרובה.
ניתוחים וטרינריים
פרות עוברות מידי פעם טיפולים רפואיים הכוללים ניתוחים שיכולים להטריפה: הוצאת גוף זר ע"י ניתוח, ניקוב הכרס לשחרור גזים, היסט או היפוך קיבה.
הניתוח המצוי ביותר היום הוא ניתוח היפוך קיבה. מחלתה של הפרה מאובחנת, כאשר קיבתה עולה למעלה במקום להימצא בתחתית גוף הפרה. בטיפול, הווטרינר תופס את הקיבה וקושרה למקומה. ניתן לבצע טיפול זה בדרכים המטריפות את הפרה והן בדרכים שאינן מטריפות את הבהמה. ניתוח זה נקרא היפוך קיבה או היסט קיבה.
בעיית הטריפה נובעת בעיקר מנקב בקיבה ומחשש לנקב בכרס או בחלק פנימי אחר שבגוף הפרה. ועיין בקובץ המעיין [ניסן תשנה עמוד 56], שבאחוזים הנמוכים של מציאות חלב טרף בזמנינו, ניתן לצרף את הדעות השונות ולהתיר לשתות מחלב שנחלב מבהמות אלו, וכן הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
בנוסף, ניתוח זה נעשה נדיר יותר בשנים האחרונות ומתבצע אחד לכמה מאות פרות. אם ישנו עדר בו מתקרבים לאחוז אחד, נדרש טיפול מיידי, כיוון שהדבר מוכיח על בעיית הזנה שיש לטפל בה בדחיפות. על פי נתונים שהתקבלו מיו"ר התאחדות מגדלי הבקר, מדובר במאתיים עד מאתיים וחמישים פרות שעברו ניתוח זה מתוך עדר של מאה אלף פרות. נתונים אלו מלמדים, שאין ספק שהחלב הבעייתי בטל בשישים וביותר. [הליכות שדה תשנה, הרב ויטמן עמוד 25]
סוגי חלב המצויים כיום
- חלב הומוגני – עובר פסטור עד 70-80 מעלות ומעובד על מנת שלא יצוף בו השמן ויישאר ברמה של 3 אחוז שומן. פעמים ומופרד השמן לפני הפסטור על מנת להחזירו בשיעור נמוך יותר עד אחוז אחד של שומן, והוא הנקרא דל שומן.
- חלב מעוקר – עשוי בתהליך המאפשר שמירה בבקבוקים סגורים לאורך זמן.
- חלב עמיד – עובר פסטור בטמפרטורה גבוהה בזמן קצר, ומסוגל להישאר עד כחצי שנה ללא קירור.
- חלב מרוכז – משמש כחומר בסיס לגלידות, ממתקים וריבות חלב, בתוספת סוכרים ולקטוז.
- חלב מותסס – מועשר בתרבית [מחמצת], נמכר כמשקה 'ריוויון'.
חלב שחלבו גוי
הגדרה
חלב שחלבו גוי אפילו מבהמה טהורה, ולא היה ישראל רואהו בשעת החליבה, אסרו חז"ל, שמא ערב בו חלב מבהמה טמאה האסור מן התורה. [ע"ז לה: שו"ע יו"ד סימן קטו, א]
הטעמים
- הטעם העיקרי – שמא ערב בו חלב מבהמה טהורה.
- כדי להרחיק את ישראל מן המאכלים של הגויים, וכמו שאסרו את פיתם ובישוליהם. [מהר"ש אבוהב בספר הזכרונות]
- כדי להתרחק מן הגויים. [תשובות והנהגות חלק ב סימן שפה]
אופני היתר בחלב עכו"ם
- אם היהודי רואה את החליבה, או גוי חולב בביתו וישראל יושב מבחוץ, אם אין לו דבר טמא בעדרו מותר. [שו"ע שם]
- אם ילד או ילדה בני תשע שנים ומעלה רואים את החליבה מועיל, בתנאי שהילד מבין מה טמא ומה טהור. ויש מתירים אפילו מבן שש ומעלה אם הוא חריף בשכלו. [רמ"א שם, פרי חדש שם]
- היה לו דבר טמא בעדרו, וישראל יושב מבחוץ והעובד כוכבים חולב לצורך ישראל, אפילו אינו יכול לראותו כשהוא יושב, אם יכול לראותו כשהוא עומד, מותר, שירא שמא יעמוד ויראהו, והוא שיודע שחלב טמא אסור לישראל.
- מצלמות: לפי האמור לעיל, התיר הגר"ש וואזנר לגויים לחלוב את הבהמות בתנאי שיהיו שם משגיחים מידי פעם. וכן כתב הגרי"ש אלישיב בתשובה בקובץ נתיב החלב [חלק ג], וזאת בתנאי שיראו לאחר מכן את תהליך החליבה.
- כאשר החלב הטמא עולה יותר יקר מחלב כשר: אסור לקנות בכל זאת חלב גויים, כיוון שלא חלקו חכמים בגזרתם [כן כתב החיד"א בשיורי ברכה, קטו סק"א, ועיין בחתם סופר יו"ד סימן קז], ויש מתירים [הפרי חדש סק"ו], ואין להקל בזה אלא אם כן יש מנהג ברור באותו מקום להקל בזה.
- פיקוח ממשלתי:
הגדרה: חלב מבעלי חיים המשווק ע"י מחלבות שיש עליהם פיקוח ממשלתי, לבל יערבו בהם חלב טמא, ואם יעברו על כך ייענשו לפי החוק.
הדין: יש מתירים [אגרות משה יו"ד חלק א סימן מז], ובתשובות והנהגות [חלק א, תמא] כתב שאם הקנס הוא מעט, אין להתיר כלל, כי היתר זה היום אין בו ממש. ובתשובה במדריך הכשרות [נ.י. תשלז] כתב בעל אגרות משה, שהיתר זה הוא רק בשעת הדחק, אולם במקום שאפשר להשיג חלב ישראל אין להקל כלל.
ויש מתירים רק לקטנים או חולים כאשר אי אפשר להשיג חלב ישראל. [קנין תורה חלק א, לח, שהחזון איש התיר רק באופן הזה, וכן העיד הגר"י קנייבסקי. הגר"מ אליהו התיר רק לתינוקות]
אופן החליבה ע"י גוי
במקרה שהגוי חולב את הבהמה, לכתחילה יש לנהוג כך:
- היהודי צריך לראות החליבה מתחילתה ועד סופה, ובדיעבד אם בא באמצע החליבה מותר. [רמ"א שם, ש"ך סק"ו בשם הב"ח]
- בדיעבד אם לא היה שם ישראל ובא לאחר החליבה, בזמן הזה שאין חלב טמא מצוי כלל מותר. [רמ"א שם]
- נהגו להחמיר בכלי שדרכו של עובד כוכבים לחלוב בו, שמא נשארו בו צחצוחי חלב של עובד כוכבים, ובדיעבד אין לחוש. [רמ"א שם]
- השפחות שחולבות את הבהמות בבית ישראל או בדיר שלהם, אם לא מצויים באותו מקום גויים ואין לחוש לחלב טמא, מותר אפילו לכתחילה להניח אותן לחלוב, אע"פ שאין שם ישראל כלל, כי מאחר שהוא בבית ישראל או בשכונתו אין לחוש לדבר טמא. [רמ"א שם]
- חלב גוי שנאסר, אינו מועיל אם יעשו אחר כך ממנו גבינה או חמאה אלא נשאר באיסורו. [[רמ"א סעיף א]
חלב מחלל שבת
מומר לחלל שבת בפרהסיה, אין דינו כנכרי, ומותר לשתות מן החלב שחלב. ולכן אם אין חשש של חלב טמא, כגון שיודעים שאין אצלו דבר טמא יש להקל. [אגרות משה יו"ד חלק א סימן מו]
וכן הובא בשמו של הגרי"ש אלישיב להקל במחלבות שחולבים שם גם יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, כיוון שגזרת חלב גויים אינה כוללת את המומר, ולפיכך כל שאין חשש שמא חלב טמאה מעורב בו הרי חלבו מותר, וכן הביא בספר מעשה איש [חלק ב סימן ריב] בשם החזון איש. [שערי כשרות עמוד תיח, הרב יוסף אפרתי]
תערובת חלב גויים
אם נתערב חלב גויים בחלב היתר:
יש אומרים שצריך פי ששים בחלב ההיתר כדי לבטל את האיסור [כן כתב הדגול מרבבה בשם איסור והיתר מז, ז]
ויש אומרים שמתבטל ברוב [פרי תואר סק"ד]
ואין לסמוך על זה אלא בשעת הדחק והפסד מרובה. [כף החיים]
דין הכלים
חלב גויים אוסר את הכלים שנתבשלו בהם כשאר איסורים, אע"פ שכל זה רק בספק אם עירבו שם דבר טמא, וכן גבינותיהם, אולם החמאה שלהם אינה אוסרת את הכלים שנתבשלה בהם. [רמ"א שם בשם הרשב"א]
אבקת חלב נכרי
בדין אבקת חלב נכרי נחלקו הפוסקים:
יש מתירים, היות ואבקות חלב המיוצרות ע"י המפעלים, נעשות רק מחלב בהמות טהורות, ואינן בכלל גזירת חלב גוי, או משום שפנים חדשות באו לכאן ועברו שינוי גמור. [שו"ת הר צבי יו"ד סימן קיג, שו"ת זקן אהרן חלק ב סימן מה, אגרות משה חלק ג יו"ד סימן יז]
ויש מחמירים לאוסרה כדין חלב גויים, מפני שאפשר לייבש היום חלב טמא כמו חלב טהור, ואין ישראל רואהו, ויש חשש שמא ערב בו חלב טמא.
ויש מתירים רק לתינוקות או לחולים. [הגרש"ז אוייערבך, תשובות והנהגות חלק ב, שעג, שאף החזון איש לא התיר אלא לחולים] והוסיף בעל מנחת יצחק [חלק ו, לא] שנכון להחמיר לכתחילה לחפש אבקת חלב כשרה, כי דבר זה פוגם מאוד בקדושת הילד.
