דיני כשרות בחוץ לארץ

כשרות בחוץ לארץ

טיסה

הקדמה

למעשה השאלה הראשונה שבה נפגש האדם הטס לחו"ל היא כשרות האוכל במטוס, השאלה עולה לא רק בטיסה במטוסי חברות זרות, אלא גם במטוסי "אל-על" לעיתים המטוס מוחכר לחברה זרה, והאוכל שם עלול להיות לא כשר. על כן, בטיסות במטוסים של חברות זרות [גם אם הכרטיס של אל-על] יש להזמין אוכל כשר 48 שעות מראש. גם בטיסות אל-על שבהן האוכל כשר, המעוניינים באוכל בכשרות "מהדרין" צריכים להזמין זאת מראש.

ארוחות

ארוחת בוקר שמגישים בטיסה [כשרה] וכלול בתוכו חביתה, מותר לאוכלה, ואין לחשוש מדין ביצה קלופה שעבר עליה לילה, היות והיא מטוגנת בשמן.

אוכל כשר שמגיע בכלי מכוסה היטב, אף שהתנור במטוס טרף מותר לכתחילה.

דיני חוץ לארץ

פירות וירקות

ירקות

ירקות טריים שגדלו בחו"ל מותרים באכילה. היות ופטורים מתרומות ומעשרות. אלא אם כן ידוע שהם מיובאים מארץ ישראל, חייב בתרומות ומעשרות. 

ירקות קפואים ללא עירוב של בשר או דגים, מותרים [למעט השקית עם הרוטב המצורפת להם לפעמים]. אלא שאם הם מסוגים שבהם יש חשש לנגיעות בחרקים הרי הם טעונים בדיקה. 

ירקות חתוכים לסלט, יש לבדוק שאין בהם גם עשבי תיבול העלולים להיות נגועים בחרקים. ואף אם מעורב בסלט בצל וצנון, יש להתיר.

ירקות משומרים- בפחיות שנעשו במפעלי גויים ללא השגחה ועברו בישול או חליטה בייצורם, יש חשש לבישולי גויים וכן שלא נבדקו מתולעים.

פירות 

איסור ערלה נוהג גם בחו"ל, אפילו בגידולים של גוי, ועל כן פירות האילן שחנטו קודם השנה הרביעית לנטיעת האילן אסורים באכילה. אלא שלהלכה ספק ערלה בחוץ לארץ, מותר. ועל כן כשקונים בחנות לא ניתן לדעת אם הפרי הוא ערלה, ומותר מספק.

הוא הדין שמותר לאכול פירות יבשים שאינם מצופים בשומן. ומקובל, שהמשמש המיובש ותאנים יבשות כשרים לאכילה. [כמובן צריך לבדוק מתולעים]. 

אולם פירות המיובאים מארץ ישראל הם חייבים בתרומות ומעשרות. [בפרט באירופה נמצא לרוב פרי הדר מישראל]. וכן האבוקדו בארצות הברית מיובא מישראל. וכאשר יש ספק בדבר יפריש ללא ברכה.

תבלינים ושימורים

תבלינים 

פפריקה -וזעתר בארצות הברית מיובא מישראל ומותרים באכילה. 

פלפל שחור [שלם] וכן פלפל אנגלי שלם, אינם זקוקים לכשרות. 

מלח שולחני רגיל ומלח עבה לבישול- גם כן אינם זקוקים לכשרות.

טחינה במקום

מותר לקנות תבלינים מחנות של גוי, והוא טוחן אותם בפני הישראל בכליו, כיון שכליהם נקיים ויש להם כלים מיוחדים לכך. אבל אם אינו טוחן בפני הישראל אין לקנות ממנו אם יש לחוש לתערובת של דברים אסורים.

שימורים 

שימורי פירות וירקות הנאכלים כמות שהם חיים, ויש בהם תוספת של חומרים כשרים, כגון מים, סוכר, מלח, מותרים ללא כשרות.

גרעינים 

גרעיני חמניות [שחורים] בדרך כלל מיובא מישראל- ומותר. גרעיני מילון [לבנים] אינם זקוקים לכשרות. 

דגים

אין לקנות דגים על סמך שמו של הדג בלבד ללא סנפיר וקשקשת.

נסיכת הנילוס- יש בה כמה זנים, וחלקם ללא קשקשים כלל והם אסורים.

דגי טונה ומקרל- יש מהם המשירים קשקשיהם מיד עם הוצאתם מהמים והם טהורים, ויש בהם גם סוגים טמאים, כך שהשם "טונה" אינו מבטיח שהדג טהור .

סרדינים- מקובלים כדגים טהורים. אולם אין לקנותם ללא כשרות, היות ובאותה רשת נלכדים לא פעם גם דגים טמאים ובתהליך הייצור הם עלולים להתערב. ובפרט אותם סרדינים הנמצאים בקופסאות שימורים מעורבים בהם לא פעם שמן ושאר תוספים אסורים.

בדיקה מתולעים

לאחר קניית הדג ראוי לבודקו גם מבפנים וגם מבחוץ, אם אין עליו טפילים שונים. דרך ניקוי טובה היא לשפשף את עור הדג בסקוטש מבפנים ומבחוץ.

ביצי דגים 

ביצים בצבע אדום הוא ממין דג טהור ומותר באכילה, ובצבע שחור הוא ממין טמא ואסור. ולכתחילה אין לקנות ביצי דגים אלא אותם הנושאים כשרות מוסמכת. וכן לענין ביצים הנקרא "קוויאר" לכתחילה יש לקנותם כאשר יש עליו חותמת כשרות.

משקאות

משקאות חמים 

כשמזמינים משקאות חמים כמו קפה או תה, רצוי לבקש כוס חד פעמית או זכוכית. 

כשקונים במכונה אוטומטיות קפה ומשקאות חמים, יש להיזהר ממרק לא כשר או חלב שמקורו לא ידוע. ואף הקפה בעייתי היות ולרוב עשוי מאבקות שונות. וכן הקפה יוצא מאותו פתח או עובר דרך אותו צינור, שעובר בו משקה אסור.

משקאות קלים

קוקה קולה [כולל דיאט], פפסי, פאנטה, שוופס מקובלים ברוב המקומות כלא בעיתיים. אולם אין ללמוד שכל משקה הקוקה קולה בעולם הינו כשר ללא חשש. 

סודה [ללא טעמים] מותר ללא כשרות. 

מים מינראליים [ללא טעמים] מותר ואין צריך כשרות. 

מיצי פירות טבעיים [ללא תוספות 100% טבעי]- מקובלים ככשר.

בירה– יש המקילים בשתיית בירה לבנה בכל מקום, וכן מיצי פירות. 

משקאות חריפים

יין- כל סוגי היין או מיץ ענבים וחומרים מיין, אין לקנותם ללא כשרות מוסמכת.

ברנדי– קוניאק [וכן כל סוגי ה"אוזו"]- אסורים היות ועשייתם על דרך הכלל מיין.

וודקה– מותרת בשתיה רק אם היא נושאת הכשר מוכר.

וויסקי- על כל סוגיו כגון: שיבס, וויט הורס, וויט לבל, ג'וני ווקר, סליבבוביץ- כשרים.

ערק– מקובל ככשר.

קפה- סוכר- תה

במוצרים דלהלן אין חשש: 

סוכר– לבן או חום. 

קפה– שחור או קפה נמס ללא טעמים נוספים. 

תה- רגיל וכן תה מצמחים אחרים ללא תוספת טעם, אין צריך להם הכשר. 

שמן

כל סוגי השמן אין לקנותם ללא הכשר, מכיון שבתעשיות השמן כיום מערבבים כל מיני שמנים זולים שמקורם משומנים ומרכיבים מן החי, אסורים. וכן מערבבים בהם חומרי הצללה שבהם קיים החשש שומן מן החי.

שמן זית- הבא מספרד מוחזק ככשר ואפשר להשתמש בו. וכן שמן זית שהחוק מפקח על ייצורו, מותר לכתחילה. עדיף להשתמש בשמן כתית שנקיותו מחומרים אחרים מובטחת יותר.

שמן צמחי שכתוב עליו 100% מותר.

ביצים

ביצי תרנגולת כשרים בכל מקום גם ללא סימון כשרות. אולם יש לוודא שאכן הם ביצי תרנגולת, היות ובחוץ לארץ לעיתים משווקות ביצים מעופות אחרים.

סימני ביצים מעופות טהורים: כאשר צד אחד כד והשני חד. אולם כאשר שני ראשיה כד או חד, או שהיה חלמון מבחוץ וחלבון מבפנים, מעוף טמא.

מוצרי חלב

הקדמה

המקפידים לאכול "חלב ישראל" אין לאכול מוצרי חלב ללא כשרות המציינת שהחלב ישראל. [יש לציין כי כשרות KF מקפיד בכל המוצרים על חלב ישראל].

ברוב המקומות לא ניתן להשיג "חלב ישראל". לכן מומלץ להביא חלב עמיד וגבינות מארץ ישראל. לאלו שאינם מקפידים על כך- ניתן לצרוך חלב טרי במדינות מסודרות, המפקחות שהחלב יהיה רק חלב פרה כגון בארה"ב ואירופה. שאר מעדני החלב עלולים להכיל ג'לטין מן החי, תמציות שאינן כשרות וכדומה.

חלב 

יש מן הפוסקים שכתבו שדי בפיקוח ממשלתי כדי להתיר את החלב בשתייה, היות ושיווק החלב מאורגן, וקיים פיקוח מתמיד על טיב התוצרת ושלא הוכנס לחלב חומרים אחרים, ניתן לרכוש חלב פרה וצאן בחנויות, גם ללא סימון כשרות.

במדינות בהם אין פיקוח מסודר על החלב, לא ניתן לרכוש חלב ללא בירור עם אנשי המקום שומרי המצוות על טיב החלב וכשרותו.

גבינות

גבינה של גויים אסור, אף שחלב בהמה טמאה אינו מתגבן, היות והיו מעמידים את הגבינה בעור קיבת בהמה [שבה קיים אנזים המעמיד את החלב והופכו לגבינה]. ואף בזמנינו שמגבנים את הגבינה בחומרים מייצבים אחרים, מכל מקום אסור לאכלה. אולם כאשר ישראל ראה את עשיית הגבינה בפיקוח מתאים, מותר.

יש פוסקים הסוברים שכל איסור בגבינות גויים, דווקא בגבינות קשות, ואילו הגבינות הרכות [קוטג', גבינה למריחה], לא נאסרו. ויש חולקים.

תחליף חלב אם לתינוקות

כדאי שאדם יקח איתו כאשר טס לחו"ל תחליף חלב אם. בעת הצורך יש לברר במקום שבו נמצאים, איזה תחליף חלב מקובל ככשר באותו המקום, ואכן אין בה מרכיבים של שומן מן החי.

חמאה

החמאה נוצרת מהשמנת הצפה על גבי החלב לפני שהוא עובר פיסטור. את השמנת מנערים בלא שום תוספת חיצונית, עד שהיא נעשית חמאה. את החמאה ניתן לייצר אך ורק מחלב של בהמה כשרה ועל כך לא גזרו חז"ל בחמאה של גויים.

חמאה של גויים

חמאה של גויים אינה בכלל איסור גבינות של גויים, היות ואין צורך בחומר מן החי בתהליך הייצור, לכן יש מקומות שנהגו להתירה באכילה. 

בזמנינו שיש בחמאה חשש של תערובת חלב ושומן אסורים, אסור לאכול חמאה ללא כשרות מוסמכת. 

"חמאה קלה" ושאר מעדני חלב אסורים ללא סימון כשרות לכל הדעות, כיון שהם מכילים לא פעם תוספי מזון אסורים.

גלידות

גלידות ללא הכשר אסור באכילה. 

ממרחים

מרגרינה– וכל שומן מוצק כיון שיש בהם חשש של שומן מן החי, אין לקנותם ללא כשרות מהודרת. 

מיונז– יש להקפיד על כשרות היות ומכיל חומץ יין. אלא אם כן הוא משמן צמחי. 

קטשופ- מותר באכילה היות שהחומץ בתוכו בדרך כלל סינטטי. וכן רסק עגבניות 100% צמחי.

חרדל– כשר ובלבד שלא יהיה בו תוספת יין.

שוקולד למריחה- בדרך כלל חלבי, ועשוי מחלב נכרי.

חמאה- לנוהגים היתר בחלב נכרי, מותר לאכול חמאה רגילה. 

דבש טהור ריבות– יש המשתמשים אף ללא הכשר אם אין תוספת של תמציות. 

ממתקים

שוקולד- ללא כשרות מהווה בעיה ובפרט כאשר יש בו מילוי, וכן שוקולד הנמכר כמריר בדרך כלל חלבי. ולכן אין לאוכלו ללא סימון כשרות.

מסטיק- עלול להיות בעייתי אם אין עליו סימון כשרות. אולם חברת "ORBIT" המיוצר בצרפת מותר.

לחם

בלחם לא תמיד יהיו כתובים כל המרכיבים שנמצאים בו- אם הם מתחת לאחוז מסוים מתוך כלל המוצר הם לא תמיד יופיעו. לדוגמא החומר שאיתו משמנים את התבניות. כעקרון כדאי לבדוק בקהילה היהודית אם יש להם המלצה בנושא- בדרך כלל יש מאפיה מסחרית שנמצאת בהשגחה, או שיודעים שאפשר לאכול את הלחם שלה. הבעיה בדרך כלל במאפיה שכונתית. 

הלחם עצמו עשוי מקמח דגנים בדרך כלל מחיטה [אלא אם כן מפורט אחרת], מים ושמרים. ומספר בעיות הלכתיות קיימות כאן:

איסור חדש– חמשת מיני דגן מותרים באכילה רק אם עבר עליהם יום הנפת העומר- ט"ז בניסן. משום כך, תבואה שהחלה לצמוח לאחר ט"ז בניסן, אסורה באכילה עד לט"ז בניסן הבא. בעיה זו נפוצה בעיקר במדינות שהחיטה נזרעת לאחר הפסח. אף שיש מקילין באיסור חדש בחוץ לארץ, מנהגנו לאסור כאשר התבואה בוודאי מן ה"חדש". אולם בספקות ניתן להקל.

נקיון הקמח– הקמח עצמו הנמצא בשוק, בחזקת נקי מתולעים. אך היות והוא ממהר להתליע, בעיקר במקומות חמים ולחים, ראוי להשגיח ולוודא שהקמח מנופה לפני האפייה. אולם כאשר הקמח מאוכסן בתנאים טובים ואינו שוהה זמן רב מדי, אינו מוחזק בנגיעות גבוהה. ולפיכך במאפיות מסודרות מעיקר הדין אפשר לסמוך על הספק ולקנות לחם גם מבלי שידוע לנו שאכן הקמח נופה כראוי לפני האפייה.

פת גוי– אף שמקילים בפת גוי שנאפה למכור לציבור, ובפרט כשאין פת ישראל מצוי, מכל מקום הדברים אמורים רק כאשר אותה מאפייה משתמשים בחומרי אפיה ללא חשש איסור [כגון: שמן מרגרינה, שמרים, וויטמינים שונים] הטעונים הכשר. וכן שיש להם תבניות מיוחדות לאפיית לחם ואין מושחים את התבניות בשומן מן החי, ולא אפו בהם לחם עם שומן אסור, או תערובת בשר וחלב.

מרכיבים נוספים– פעמים רבות ישנם בלחם מרכיבים נוספים, העלולים להיות אסורים. כדוגמא, לחם ארוז הנמכר בחנויות, מכיל חומרים משפרי אפייה ושומרי טריות שאינם כשרים. לדוגמא: הרכיב "אמולסיפייר" המסומן ב-E-471   מיוצר משומן מן החי [חזיר].

עוגות

עוגות ממאפיה של גויים ללא כשרות, אין להתיר באכילה היות ומן הסתם נעשו  

בשר

לא ניתן לרכוש בחוץ לארץ בשר מן השוק הכללי, שכן גם אם הבשר בא מבעל חיים טהור, הרי הוא לא נשחט כדין. על כן לא ניתן לרכוש שם בשר, אלא אם כן הוא מגיע משחיטה כשרה עם סימני הכשר מתאימים.

וכן יש לזכור, לא כל בשר כשר הוא מוכשר. בישראל אכן רוב הבשר הכשר משווק לאחר הכשרה, אבל לא בהכרח שכך הוא גם בחוץ לארץ.

סימני הכשרות הנפוצים בחו"ל

בכל מקום בעולם שיהודי מגיע יש לברר אצל אנשי המקום על גופי הכשרות המוסמכים ועל סימני הכשרות המקובלים שם.

להלן מקצת מגופי הכשרות בחוץ לארץ:

 OU– גוף הכשרות הגדול ביותר בארצות הברית ובעולם.

OK– ההכשר השני בגודלו בארה"ב 

KF- כושר פדרשן, כשרות הקהילה החרדית בלונדון, היחיד מכולם המקפיד על חלב ישראל וגם על אפיית ישראל, כלומר השגחה רציפה בחליבה ובאפייה.

BDL- הכשר הרבנות בלונדון.

BD- הכשר בית הדין של יוהנסבורג וקייפטאון בדרום אמריקה.

KM- ההכשר של ועד העיר מונטריאול בקנדה.

סימן מטעה

הסימון R בתוך עיגול מתייחס לזכויות יוצרים או לסימן רשום ללא קשר לכשרות.

ישנם בתי אוכל המיצגים את מאכליהם תחת הכותרת "כושר סטייל". ביטוי זה מעיד רק על סגנון אוכל יהודי. [יוטבע לא פעם על מאכלים כגון גפילטע פיש וכדומה] המזון עצמו עלול להיות איסור גמור ואין שום קשר לכשרות.

מלון או אכסניה של גויים

בארוחת בוקר במלון ניתן לשתות קפה ותה, רצוי בכוס זכוכית. וכן מותר אכילת פירות וירקות חיים.

מסעדה צימחונית

אין לסעוד במסעדה שאינה כשרה אפילו שהיא על טהרת הצומח. הן משום איסור בישולי גויים. והן מצד שימוש במרכיבים שאינם כשרים.